דברים 2

1

ונפן ונסע המדברה דרך ים סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את הר שעיר ימים רבים:

2

ויאמר יהוה אלי לאמר:

3

רב לכם סב את ההר הזה פנו לכם צפנה:

4

ואת העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד:

5

אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר:

6

אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם:

7

כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידך ידע לכתך את המדבר הגדל הזה זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר:

8

ונעבר מאת אחינו בני עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעצין גבר ונפן ונעבר דרך מדבר מואב:

9

ויאמר יהוה אלי אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה:

10

האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים:

11

רפאים יחשבו אף הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים:

12

ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר נתן יהוה להם:

13

עתה קמו ועברו לכם את נחל זרד ונעבר את נחל זרד:

14

והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם:

15

וגם יד יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם:

16

ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם:

17

וידבר יהוה אלי לאמר:

18

אתה עבר היום את גבול מואב את ער:

19

וקרבת מול בני עמון אל תצרם ואל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה:

20

ארץ רפאים תחשב אף הוא רפאים ישבו בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים:

21

עם גדול ורב ורם כענקים וישמידם יהוה מפניהם ויירשם וישבו תחתם:

22

כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר אשר השמיד את החרי מפניהם ויירשם וישבו תחתם עד היום הזה:

23

והעוים הישבים בחצרים עד עזה כפתרים היצאים מכפתור השמידם וישבו תחתם:

24

קומו סעו ועברו את נחל ארנן ראה נתתי בידך את סיחן מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה:

25

היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך:

26

ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר:

27

אעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאול:

28

אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי:

29

כאשר עשו לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער עד אשר אעבר את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו:

30

ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה:

31

ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את סיחן ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו:

32

ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה יהצה:

33

ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונך אתו ואת בנו ואת כל עמו:

34

ונלכד את כל עריו בעת ההוא ונחרם את כל עיר מתם והנשים והטף לא השארנו שריד:

35

רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו:

36

מערער אשר על שפת נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את הכל נתן יהוה אלהינו לפנינו:

37

רק אל ארץ בני עמון לא קרבת כל יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר צוה יהוה אלהינו: