א' קורינתים 2

1

וגם אנכי בבאי אליכם אחי לא באתי בגאות הדבור והחכמה בהגידי לכם את עדות האלהים:

2

כי לא חשבתי לדעת בתוככם דבר בלתי אם ישוע המשיח והוא הנצלב:

3

ואהי אצלכם בחלשה וביראה ובחלחלה רבה:

4

ודברי וקריאתי לא לפתות באמרי חכמת בני אדם כי אם בתוכחת הרוח והגבורה:

5

למען אשר לא תהיה אמונתכם בחכמת בני אדם כי אם בגבורת אלהים:

6

אכן חכמה נדבר בין השלמים לא חכמת העולם הזה גם לא של שרי העולם הזה אשר יאבדו:

7

כי אם בסוד נדבר חכמת האלהים הנסתרה אשר האלהים יעדה לכבודנו לפני ימי העולם:

8

אשר לא ידעה איש משרי העולם הזה כי לו ידעוה לא צלבו את אדון הכבוד:

9

אלא ככתוב אשר עין לא ראתה ואזן לא שמעה ולא עלה על לב אנוש את אשר הכין האלהים לאהביו:

10

ולנו גלה האלהים ברוחו כי הרוח חוקר את הכל גם את מעמקי האלהים:

11

כי מי הוא בבני אדם הידע את אשר באדם בלתי אם רוח האדם אשר בקרבו כן גם לא ידע איש את אשר באלהים בלתי אם רוח האלהים:

12

ואנחנו לא קבלנו את רוח העולם כי אם הרוח מאת האלהים למען נדע את אשר נתן לנו מאת האלהים בחסדו:

13

ואת זאת נדבר לא בדברים אשר תלמדם חכמת בני אדם כי אם בדברים אשר רוח הקדש תלמדם ונבאר דברים רוחניים על פי הרוח:

14

הן האדם הנפשי איננו מקבל את דברי רוח אלהים כי המה סכלות לו ולא יוכל להבינם באשר המה נדונים בדרך הרוח:

15

אבל האדם הרוחני ידין את הכל ואותו לא ידין איש:

16

כי מי תכן את רוח יהוה ומי יודיענו ואנחנו הנה יש לנו רוח המשיח: