רומים 4

1

ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר:

2

כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים:

3

כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה:

4

הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב:

5

אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה:

6

כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו:

7

אשרי נשוי פשע כסוי חטאה:

8

אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון:

9

ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה:

10

ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו:

11

ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה:

12

ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו:

13

כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה:

14

כי אלו לבני התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה:

15

כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה:

16

על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו:

17

ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה:

18

באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך:

19

ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה:

20

ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים:

21

וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו:

22

על כן גם נחשבה לו לצדקה:

23

ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו:

24

כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים:

25

אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו: