מע''ש 9

1

ושאול עודנו יפח זעם ורצח על תלמידי האדון ויבא אל הכהן הגדול:

2

וישאל מאתו מכתבים לדמשק אל בתי הכנסיות למען אשר יאסר את אשר ימצא בדרך ההיא אנשים או נשים ויביאם ירושלים:

3

ויהי הוא הלך וקרב לדמשק והנה פתאם נגה עליו מסביב אור מן השמים:

4

ויפל ארצה וישמע קול מדבר אליו שאול שאול למה תרדפני:

5

ויאמר מי אתה אדני ויאמר האדון אנכי ישוע אשר אתה רודף קשה לך לבעט בדרבנות:

6

והוא חרד ונבעת ויאמר אדני מה תחפץ ואעשה ויען האדון קום לך העירה ויאמר לך את אשר עליך לעשות:

7

והאנשים אשר הלכו אתו עמדו נאלמים כי שמעו את הקול ואיש לא הביטו:

8

ויקם שאול מן הארץ ובפתחו את עיניו לא ראה איש ויחזיקו בידו ויוליכהו לדמשק:

9

ויחשכו עיניו מראות שלשת ימים ולא אכל ולא שתה:

10

ותלמיד אחד היה בדמשק חנניה שמו ויאמר אליו האדון במחזה חנניה ויאמר הנני אדני:

11

ויאמר אליו האדון קום לך אל הרחוב הנקרא הישר ושאל בבית יהודה לאיש טרסי ושמו שאול כי הנה הוא מתפלל:

12

וירא במחזה והנה איש ושמו חנניה בא החדרה ושם עליו את ידו למען ישוב ויראה:

13

ויען חנניה ויאמר אדני שמעתי רבים מספרים על האיש הזה כמה רעות עשה לקדושיך בירושלים:

14

וגם פה רשיון יש לו מאת ראשי הכהנים לאסר את כל הקראים בשמך:

15

ויאמר אליו האדון לך כי כלי חפץ הוא לי לשאת את שמי לפני גוים ומלכים ולפני בני ישראל:

16

כי אני אראהו כמה יש לו לסבל למען שמי:

17

וילך חנניה ויבא הביתה וישם את ידיו עליו ויאמר שאול אחי האדון ישוע הנראה אליך בדרך אשר באת בה שלחני למען תשוב ותראה ותמלא רוח הקדש:

18

וכרגע נפלו מעל עיניו כמו קשקשים וישב פתאם לראות ויקם ויטבל:

19

ויאכל לחם ויחזק וישב שאול ימים אחדים עם התלמידים אשר בדמשק:

20

וימהר ויקרא בבתי הכנסיות את המשיח לאמר כי הוא הוא בן האלהים:

21

וישתוממו כל השמעים ויאמרו הלא זה הוא אשר האביד בירושלים את קראי השם הזה ולמען זאת בא הנה להביאם אסורים לפני ראשי הכהנים:

22

ושאול היה הולך וחזק ויהם את היהודים ישבי דמשק בהוכיחו כי זה הוא המשיח:

23

ויהי כי ארכו לו שם הימים ויועצו היהודים יחדו להמיתו:

24

ויודע לשאול ארבם והמה שמרו את השערים יומם ולילה למען ימיתהו:

25

ויקחו אתו התלמידים לילה ויורידהו בסל בעד החומה:

26

ויהי כבוא שאול ירושלימה ויבקש להלות אל התלמידים וייראו כלם מפניו ולא האמינו כי תלמיד הוא:

27

ויקח אתו בר נבא ויביאהו אל השליחים ויספר להם את אשר ראה בדרך את האדון וכי הוא דבר אליו ואיך בדמשק השמיע בבטחון את שם ישוע:

28

ויהי אתם יוצא ובא בירושלים:

29

ויקרא בבטחון בשם האדון ישוע וידבר ויתוכח גם עם היהודים היונים והם זממו להמיתו:

30

וישמעו האחים ויורידו אתו לקסרין וישלחהו אל טרסוס:

31

ויהי שלום לקהלות בכל מקמות יהודה והגליל ושמרון ותבנינה ותתהלכנה ביראת האדון ותרבינה בנחמת רוח הקדש:

32

ויהי בסבב פטרוס בכל המקמות וירד גם אל הקדושים אשר ישבו בלד:

33

וימצא שם איש שמו אניס והוא שכב על משכבו זה שמנה שנים והוא נכה אברים:

34

ויאמר אליו פטרוס אניס רפאך ישוע המשיח קום הצע לך אתה ויקם פתאם:

35

ויראו אותו כל ישבי לד והשרון ויפנו אל האדון:

36

ותלמידה ביפו ושמה טביתא תרגומו צביה והיא מלאה מעשים טובים וצדקות אשר עשתה:

37

ויהי בימים ההם ותחלה ותמת וירחצו אתה וישימוה בעליה:

38

ולד קרובה היא ליפו וישמעו התלמידים כי פטרוס שם וישלחו אליו שני אנשים ויפצרו בו לבלתי העצל לעבר אליהם:

39

ויקם פטרוס וילך אתם ובבאו העלהו אל העליה ותנשנה אליו כל האלמנות בוכיות ומראות לו את הכתנת ואת הבגדים אשר עשתה צביה בעודה עמהן:

40

ויוצא פטרוס את כלם החוצה ויכרע על ברכיו ויתפלל ויפן אל גויתה ויאמר טביתא קומי ותפתח את עיניה ותרא את פטרוס ותתעודד:

41

וישלח ידו ויקם אתה ויקרא את הקדושים ואת האלמנות ויעמד אתה חיה לפניהם:

42

ויודע הדבר בכל יפו ויאמינו רבים באדון:

43

ויואל לשבת ביפו ימים רבים עם בורסי אחד ושמו שמעון: