מע''ש 4

1

ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים:

2

כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים:

3

וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב:

4

ורבים מהשמעים את הדבר האמינו ויהי מספר האנשים כחמשת אלפים:

5

ויהי ממחרת ויקהלו שריהם ראשיהם וזקניהם וסופריהם ירושלים:

6

וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול:

7

ויעמידו אתם בתוך וישאלום באי זה כח ובאי זה שם עשיתם זאת:

8

וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני ישראל:

9

אם אנחנו נחקרים היום על הטובה אשר עשינו לאיש חולה ושאלתם במה זה נושע:

10

יודע לכלכם ולכל עם ישראל כי בשם ישוע המשיח הנצרי אשר צלבתם אותו ואשר האלהים הקימו מן המתים כי בשמו עמד זה לפניכם בריא:

11

והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה:

12

ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר בו נושע:

13

ויהי כאשר ראו את בטחון לב של פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם ישוע:

14

ובראותם את האיש הנרפא עמד אצלם לא מצאו לדבר נגדם דבר:

15

ויצוו אתם לצאת חוצה מן הסנהדרין ויתיעצו יחדו:

16

ויאמרו מה נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על ידיהם וגם מפרסם לכל ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו:

17

אך למען לא ירבה הדבר בעם ויפרץ נזהירה אתם בגערה לבלתי דבר עוד לכל אדם בשם הזה:

18

ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע:

19

ויענו פטרוס ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שפטו אתם:

20

כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו:

21

ויוסיפו לגער בם ויפטרו אתם באשר לא מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים את האלהים על הנעשה:

22

כי בן ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה עמו אות הרפואה הזאת:

23

ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים:

24

ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם:

25

אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק:

26

יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו:

27

כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת:

28

לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות:

29

ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם:

30

בנטתך את ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש:

31

ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב:

32

וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות:

33

ובגבורה גדולה יעידו השליחים על תקומת האדון ישוע וחסד גדול נמשך לכלם:

34

כי לא היה בהם חסר דבר כי כל בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את כסף מחירם:

35

וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל איש ואיש די מחסרו:

36

ויוסף אשר כנוהו השליחים בשם בר נבא פרושו בן הנחמה איש לוי אשר נולד בארץ כתים:

37

גם לו היה שדה וימכרהו ויבא את הכסף וישימהו לרגלי השליחים: