מע''ש 22

1

אנשים אחים ואבות שמעו נא את דברי התנצלותי אליכם:

2

ויהי כשמעם כי הוא מדבר אליהם בלשון עברית ויחשו עוד יותר:

3

ויאמר איש יהודי אנכי נולד בטרסוס אשר בקיליקיא ומגדל בעיר הזאת לרגלי גמליאל ומלמד לפי דקדוקי תורת אבותינו ואהי מקנא לאלהים כמוכם כלכם היום:

4

וארדף את הדרך הזאת עד מות ואהי אסר ומסגיר לכלא אנשים ונשים:

5

כאשר גם יעיד עלי הכהן הגדול וכל בית הזקנים אשר מהם לקחתי מכתבים ואלך אל האחים לדמשק לאסר אף את הנמצאים שמה להביאם ירושלים למען יוסרו:

6

ויהי אנכי הלך וקרב לדמשק כעת צהרים ופתאם נגה עלי מסביב אור גדול מן השמים:

7

ואפל ארצה ואשמע קול מדבר אלי שאול שאול למה תרדפני:

8

ואען ואמר מי אתה אדני ויאמר אלי אני ישוע הנצרי אשר אתה רדפו:

9

והאנשים אשר אתי ראו את האור וייראו ואת קול המדבר אלי לא שמעו:

10

ואמר מה אעשה אדני ויאמר אלי האדון קום לך אל דמשק ושם יאמר לך את כל אשר צוית לעשות:

11

ואני לא יכלתי לראות מפני זהר האור ההוא והאנשים אשר אתי הוליכוני ביד ואבא לדמשק:

12

ואיש חסיד כפי התורה ושמו חנניה אשר קנה לו שם טוב בקרב כל היהודים הישבים שם:

13

ויבא אלי ויעמד ויאמר אלי שאול אחי שוב ראה ובשעה ההיא נפקחו עיני וראיתיהו:

14

ויאמר אלהי אבותינו בחר בך לדעת את רצונו ולראות את הצדיק ולשמע קול מפיהו:

15

כי היו תהיה לו לעד אל כל בני האדם על כל אשר ראית ושמעת:

16

ועתה למה תתמהמה קום והטבל והתרחץ מחטאתיך בקראך בשמו:

17

ויהי בשובי אל ירושלים ואתפלל במקדש ותהי עלי יד יהוה:

18

וארא אותו מדבר אלי חושה צא במהרה מירושלים כי לא יקבלו את עדותך עלי:

19

ואמר הלא הם יודעים את אשר השלכתי אל הכלא והלקיתי בבתי הכנסיות את המאמינים בך:

20

ובהשפך דם אסטפנוס עדך אף אני עמדתי שם חפץ בהרגתו ושומר את בגדי הרגיו:

21

ויאמר אלי לך כי אני אל הגיום עד למרחוק אשלחך:

22

וישמעו אליו עד הדבר הזה וישאו את קולם ויאמרו הסירו איש כזה מעל האדמה כי איננו ראוי כי יחיה:

23

ויהי בהיותם צעקים ומשליכים את בגדיהם מעליהם וזרקים עפר השמימה:

24

ויצו שר האלף להוליכו אל המצד ויאמר לבדקו במלקות למען ידע מדוע המה ככה צעקים עליו:

25

ויהי כאשר אסר להכותו ברצועות ויאמר אל שר המאה העמד עליו האף רשיון לכם להכות איש רומי בלא דין ומשפט:

26

וילך שר המאה כשמעו את הדבר הזה ויגד לשר האלף לאמר ראה מה תעשה כי האיש הזה רומי הוא:

27

ויבא שר האלף ויאמר אמר לי הרומי אתה ויאמר הן:

28

ויען שר האלף אני בכסף רב קניתי לי משפט האזרחות הזאת ויאמר פולוס ואני אף נולדתי בה:

29

אז הרפו ממנו האנשים אשר באו לבדקו וגם שר האלף ירא בדעתו כי רומי הוא והוא אסר אותו:

30

וממחרת בקש לדעת אל נכון על מה שטנים אותו היהודים ויתר מוסרותיו ויצו להביא את ראשי הכהנים ואת כל הסנהדרין ויורד את פולוס ויעמידהו בתוכם: