מע''ש 20

1

ואחרי אשר שקטה המהומה קרא פולוס לתלמידים ויברכם ויצא ללכת אל מקדוניא:

2

ויעבר במדינות ההן ויזהר אתם בדברים רבים ויבא אל ארץ יון:

3

וישב שם שלשה חדשים ויהי באמרו ללכת אל סוריא ויארבו לו היהודים ויגמר בלבו לשוב דרך מקדוניא:

4

וילכו אתו עד לאסיא סופטרוס הברואי ומן התסלוניקים ארסטרכוס וסקונדוס וגיוס הדרבי וטימותיוס ומן אסיא טוכיקוס וטרופימוס:

5

ואלה הלכו לפנינו ויוחילו לנו בטרואס:

6

ואנחנו יצאנו מן פילפי אחרי ימי חג המצות ומקץ חמשה ימים באנו באניה אליהם אל טרואס ונשב שם שבעת ימים:

7

ויהי באחד בשבת כאשר נאספו התלמידים לבצע הלחם וידבר אתם פולוס כי אמר ללכת משם למחרת היום ויארך הדבר עד חצות הלילה:

8

ונרות רבים היו בעליה אשר נאספנו שם:

9

ובחור אחד שמו אבטוכוס ישב בחלון וירדם בהאריך פולוס את אמרתו ותגבר עליו שנתו ויפל מהמדור השלישי למטה וישאהו מת:

10

וירד פולוס ויגהר עליו ויחבקהו ויאמר אל תבהלו כי נשמתו בו:

11

ואחר עלה ויבצע הלחם ויטעם וירב לשיח אתם עד אור הבקר ויצא ללכת לדרכו:

12

והם הביאו את הנער חי וינחמו עד מאד:

13

ואנחנו קדמנו לרדת באניה ונעבר אסוסה למען נקח שם אתנו את פולוס כי כן צוה והוא חשב בלבו ללכת שמה ברגליו:

14

ויפגש אתנו באסוס ונקח אתו ונבא אל מיטוליני:

15

ומשם יצאנו באניה ונפגע ממחרת אל מול כיוס וביום השלישי עברנו אל סמוס ונלן בטרוגוליון ולמחרתו באנו אל מיליטוס:

16

כי פולוס אמר לעבר מעל פני אפסוס פן יצטרך להתמהמה באסיא כי אץ לבוא אם יוכל עד חג השבועות ירושלים:

17

וממיליטוס שלח אל אפסוס ויקרא את זקני הקהלה:

18

ויבאו אליו ויאמר להם אתם ידעתם איך הייתי עמכם בכל עת מן היום הראשון אשר דרכה רגלי באסיא:

19

אשר עבדתי את האדון בכל ענוה ובדמעות הרבה ובמסות המצאות אתי בנכלי היהודים:

20

איך לא כחדתי מכם כל דבר תועלת והגדתיו לכם ולמדתי אתכם ברבים ובכל בית ובית:

21

ואעיד ליהודים וליונים את התשובה לאלהים ואת האמונה באדנינו ישוע המשיח:

22

ועתה הנני אסיר הרוח ללכת ירושלים ואינני יודע מה יקרני שם:

23

אפס כי רוח הקדש מעיד בכל עיר ועיר לאמר כי מוסרות וצרות נכונו לי:

24

אבל לא אחוש לאחת מהנה וגם נפשי לא יקרה בעיני למען אשלים בשמחה את מרוצתי ואת השרות אשר קבלתי מאת האדון ישוע להעיד על בשורת חסד אליהם:

25

ועתה הנה ידע אנכי כי אתם כלכם אשר התהלכתי בקרבכם הלוך והשמע את מלכות יהוה כי לא תוסיפו עוד ראות פני:

26

על כן מעיד אני בכם היום הזה כי נקי אנכי מדמי כלכם:

27

כי לא כחדתי מהגיד לכם את עצת האלהים כלה:

28

לכן שמרו את נפשותיכם ואת כל העדר אשר הקים אתכם רוח הקדש לפקידים בו לרעות את עדת האלהים אשר קנה לו בדם נפשו:

29

כי ידע אני אשר אחרי צאתי יבואו בתוככם זאבים עזים אשר לא יחוסו על העדר:

30

וגם מקרבכם יקומו אנשים דברי תהפכות להטות אחריהם את התלמידים:

31

על כן שקדו וזכרו כי שלש שנים יומם ולילה לא חדלתי לדבר על לב כל אחד מכם בדמעות:

32

ועתה אחי אני מסר אתכם לאלהים ולדבר חסדו אשר לו היכלת לבנות אתכם ולתת לכם נחלה בקרב כל המקדשים:

33

לא חמדתי כסף איש או זהבו או לבושו:

34

ואתם ידעתם כי ידי אלה עבדו בעד צרכי ובעד צרכי ההלכים אתי:

35

ובכל הראיתי אתכם כי כן עלינו לעמל ולתמך את החלשים ולזכר את דברי האדון ישוע כי הוא אמר טוב אשר תתן משתקח:

36

ואחרי דברו את הדברים האלה כרע על ברכיו ויתפלל עם כלם:

37

ויבכו כלם בכי גדול ויפלו על צוארי פולוס וינשקו לו:

38

וביותר התעצבו על הדבר אשר דבר כי לא יוסיפו עוד לראות פניו וילוהו אל האניה: