יוחנן 7

1

אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו:

2

ויקרב חג היהודים הוא חג הסכות:

3

ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם תלמידיך את המעשים אשר אתה עשה:

4

כי לא יעשה איש דבר בסתר והוא חפץ להתפרסם לכן אם אתה עשה כאלה הגלה אל העולם:

5

כי אחיו גם הם לא האמינו בו:

6

ויאמר אליהם ישוע עתי לא באה עד עתה ועתכם תמיד נכונה:

7

לא יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו:

8

עלו אתם לחג את החג אני לא אעלה אל החג הזה כי עתי לא מלאה עד עתה:

9

כזאת דבר וישב בגליל:

10

ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר:

11

והיהודים בקשהו בחג ויאמרו איה הוא:

12

ותהי תלונה רבה על אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי מתעה הוא את העם:

13

אך אין איש מדבר עליו בגלוי מפני יראת היהודים:

14

ויהי בחצי ימי החג עלה ישוע אל המקדש וילמד:

15

ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד:

16

ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא שלי הוא כי אם לאשר שלחני:

17

האיש החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם מאת אלהים הוא ואם מנפשי אדבר:

18

המדבר מנפשי כבוד עצמו יבקש אבל המבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו:

19

הלא משה נתן לכם את התורה ואין איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני:

20

ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך:

21

ויען ישוע ויאמר להם פעלה אחת פעלתי וכלכם עליה תתמהו:

22

משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר:

23

ועתה אם ימול זכר בשבת למען אשר לא תופר תורת משה מה תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת:

24

אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו:

25

ויאמרו אנשים מישבי ירושלים הלא זה הוא אשר בקשו להמיתו:

26

והנה הוא דבר בגלוי ולא יגערו בו האף אמנם ידעו ראשינו כי באמת זה הוא המשיח:

27

אך את זה ידענו מאין הוא וכאשר יבוא המשיח לא ידע איש אי מזה הוא:

28

אז קרא ישוע במקדש וילמד לאמר הן ידעתם אתי אף ידעתם מאין אני ומנפשי לא באתי אכן יש אמתי אשר שלחני ואתו לא ידעתם:

29

ואני ידעתיו כי מאתו אני והוא שלחני:

30

ויבקשו לתפשו ואיש לא שלח בו יד כי לא בא עתו:

31

ורבים מן העם האמינו בו ויאמרו אם יבא המשיח הגם יעשה אתות רבות מאשר עשה זה:

32

והפרושים שמעו את העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו:

33

ויאמר אליהם ישוע אך למצער עודני עמכם והלכתי אל אשר שלחני:

34

תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא:

35

ויאמרו היהודים איש רעהו אנה ילך זה ואנחנו לא נמצאהו הכי ילך אל הנפוצים בין היונים וילמד אנשי יון:

36

מה זה הדבר אשר אמר תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא:

37

ויהי ביום החג האחרון הגדול עמד ישוע ויקרא לאמר איש כי יצמא יבא נא אלי וישתה:

38

המאמין בי כדבר הכתוב מבטנו ינהרו נהרי מים חיים:

39

וזאת אמר על הרוח אשר יקחהו המאמינים בו כי לא נתן רוח הקדש עדנה יען אשר ישוע עוד לא נתפאר:

40

ורבים מהמון העם כשמעם את הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא:

41

ויש אשר אמרו זה הוא המשיח ואחרים אמרו המן הגליל יבא המשיח:

42

הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית לחם מקום דוד יצא המשיח:

43

ותהי מחלקת בתוך העם על אדותיו:

44

ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא שלח בו יד:

45

וישובו המשרתים אל הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא הבאתם אתו:

46

ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה:

47

ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדהתם גם אתם:

48

הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים:

49

רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את התורה ארורים המה:

50

ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם:

51

התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה:

52

ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל:

53

וילכו איש איש לביתו: