לוקס 9

1

ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים:

2

וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים:

3

ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות:

4

והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו:

5

וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם:

6

ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום:

7

וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים:

8

ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים:

9

ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו:

10

וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה:

11

והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה:

12

והיום רפה לערב ושנים העשר קרבו ויאמרו אליו שלח נא את העם וילכו אל הכפרים והחצרים אשר סביבותינו ללון שם ולמצא מזון כי פה אנחנו במקום חרבה:

13

ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה:

14

כי היו כחמשת אלפי איש ויאמר אל תלמידיו הושיבו אתם שורות שורות חמשים בשורה:

15

ויעשו כן ויושיבו את כלם:

16

ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך עליהם ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפני העם:

17

ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים להם שנים עשר סלים:

18

ויהי הוא מתפלל לבדד ויאספו אליו תלמידיו וישאל אתם לאמר מה אמרים עלי המון העם מי אני:

19

ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ואחרים אמרים אליהו ואחרים אמרים נביא קם מן הקדמונים:

20

ויאמר אליהם ואתם מה אתם אמרים מי אני ויען פטרוס ויאמר משיח האלהים אתה:

21

ויצו אתם בגערה לבלתי הגיד לאיש את הדבר הזה:

22

ויאמר מן הצרך הוא אשר בן האדם יענה הרבה וימאס מן הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום:

23

ואל כלם אמר איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ויום יום ישא את צלבו והלך אחרי:

24

כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר יאבד את נפשו למעני הוא יושיענה:

25

כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ואבד והשחית את נפשו:

26

כי כל אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה הוא יהיה לחרפה לבן האדם כאשר יבא בכבודו ובכבוד האב והמלאכים הקדושים:

27

ובאמת אני אמר לכם יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את מלכות האלהים:

28

ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם:

29

ויהי בהתפללו נשתנה מראה פניו ולבושו הלבין והבריק:

30

והנה שני אנשים מדברים אתו והמה משה ואליהו:

31

אשר נראו בכבוד והגידו את אחריתו אשר ימלאנה בירושלים:

32

ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו:

33

ויהי בהפרדם ממנו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר:

34

הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו:

35

ויצא קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון:

36

ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו:

37

ויהי ממחרת ברדתם מן ההר ויצא עם רב לקראתו:

38

והנה איש אחד מן העם צעק לאמר אנא רבי פנה נא אל בני כי יחיד הוא לי:

39

והנה רוח אחז בו ופתאם הוא מצעק והרוח מרוצץ אתו בהוריד רירו ומקשה לסור ממנו ובסורו ידכא אתו:

40

ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו:

41

ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד מתי אהיה עמכם ואסבל אתכם הבא הנה את בנך:

42

ויהי אך הקריב לבוא וירעצהו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את הנער וישיבהו לאביו:

43

וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו:

44

שימו אתם באזניכם את הדברים האלה כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני האדם:

45

והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה:

46

ויעל על לבבם לחשוב מי הוא הגדול בהם:

47

וירא ישוע את מחשבת לבם ויקח ילד ויעמידהו אצלו:

48

ויאמר אליהם כל אשר יקבל את הילד הזה לשמי אותי הוא מקבל וכל אשר יקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני כי הקטן בכלכם הוא יהיה הגדול:

49

ויען יוחנן ויאמר מורה ראינו איש מגרש שדים בשמך ונכלא אותו יען איננו הולך עמנו:

50

ויאמר ישוע אליו אל תכלאו כי כל אשר איננו נגדנו בעדנו הוא:

51

ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים:

52

וישלח מלאכים לפניו וילכו ויבאו אל אחד מכפרי השמרונים להכין לו:

53

ולא קבלהו על אשר היו פניו הלכים ירושלים:

54

ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו:

55

ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם:

56

כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר:

57

ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך:

58

ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו:

59

ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי:

60

ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים:

61

ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי:

62

ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים: