לוקס 8

1

ויהי אחרי כן ויעבר מעיר אל עיר ומכפר אל כפר קורא ומבשר את מלכות האלהים ושנים העשר אתו:

2

ונשים אשר נרפאו מרוחות רעות ומחליים מרים הנקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים:

3

ויוחנה אשת כוזא סוכן הורדוס ושושנה ואחרות רבות אשר שרתהו מנכסיהן:

4

ויהי בהתאסף המון עם רב אשר יצאו אליו מעיר ועיר וידבר במשל:

5

הזורע יצא לזרע את זרעו ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך וירמס ועוף השמים אכלו:

6

ויש אשר נפל על הסלע ויצמח וייבש כי לא היתה לו לחה:

7

ויש אשר נפל בתוך הקצים ויצמחו הקצים עמו וימעכהו:

8

ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויצמח ויעש פרי מאה שערים כזאת דבר ויזעק מי אשר אזנים לו לשמע ישמע:

9

וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה:

10

ויאמר לכם נתן לדעת את סודות מלכות האלהים ולאחרים במשלים למען בראתם לא יראו ובשמעם לא יבינו:

11

וזה הוא המשל הזרע דבר אלהים הוא:

12

ואשר על יד הדרך הם השמעים ואחר כן בא השטן ונשא את הדבר מלבם פן יאמינו ונושעו:

13

ואשר על הסלע הם המקבלים בשמחה את הדבר בשמעם ושרש אין להם רק לשעה מאמינים ובעת הנסיון יסגו אחור:

14

ואשר נפל בין הקצים הם השמעים והוליכם להם וימכו בדאגות ובעשר ובתאות החיים ופרי לא ישוו למו:

15

ואשר באדמה הטובה הם השמרים בלב טוב וטהור את הדבר אשר שמעו ועשים פרי בתוחלת:

16

ואין איש מדליק נר אשר יכסה אותו בכלי או ישימהו תחת המטה כי אם על המנורה יעלהו למען יראו כל באי הבית את האור:

17

כי אין דבר נעלם אשר לא יגלה ואין גנוז אשר לא יודע ובא לאור:

18

לכן ראו איך תשמעון כי כל אשר יש לו נתון ינתן לו וכל אשר אין לו גם את אשר הוא חשב להיות לו יקח ממנו:

19

ויבאו אליו אמו ואחיו ולא יכלו לגשת אליו מפני העם:

20

ויגד לו לאמר אמך ואחיך עמדים בחוץ והם חפצים לראותך:

21

ויען ויאמר אליהם אמי ואחי הם השמעים ועשים את דבר האלהים:

22

ויהי היום וירד אל אניה הוא ותלמידיו ויאמר אליהם נעברה אל עבר הים וישוטו הימה:

23

ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח סערה ירדה על הים וישטפו עליהם המים ויהיו בסכנה:

24

ויגשו ויעירו אותו לאמר מורה מורה אבדנו ויעור ויגער ברוח ובמשברי ים וישתקו ותהי דממה:

25

ויאמר אליהם איה אמונתכם וייראו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא המצוה גם את הרוחות ואת המים וישמעו לו:

26

ויעברו ויבאו אל ארץ הגדריים אשר ממול הגליל:

27

ויצא אל היבשה ויפגשהו איש מן העיר אשר שדים בו מימים רבים ובגד לא לבש ובבית לא ישב כי אם בקברים:

28

וירא את ישוע ויפל לפניו ויקרא בקול גדול מה לי ולך ישוע בן אל עליון מבקש אני ממך אשר לא תענני:

29

כי צוה את הרוח הטמא לצאת מן האיש כי ימים רבים חטף אתו ונאסר בזיקים ונשמר בכבלים והיה בנתקו את המוסרות ונדחף ביד השד אל המדברות:

30

וישאל אתו ישוע לאמר מה שמך ויאמר לגיון שמי כי שדים רבים נכנסו בו:

31

ויתחנן לו לבלתי צות אתם לרדת אל התהום:

32

ויהי שם עדר חזירים רבים על המרעה בהר ויתחננו לו כי יניח להם לבוא אל תוכם וינח להם:

33

ויצאו השדים מן האדם ההוא ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים ויטבע:

34

וינוסו הרעים כראותם את אשר נעשה ויגידו הדבר בעיר ובכפרים:

35

ויצאו לראת את אשר נעשה ויבאו אל ישוע וימצאו שם את האדם אשר יצאו ממנו השדים ישב לרגלי ישוע מלבש וטוב שכל וייראו:

36

ויספרו להם הראים איך נרפא אחוז השדים:

37

ויבקשו ממנו כל המון חבל הגדריים ללכת מאתם כי אימה גדולה נפלה עליהם וירד אל האניה וישב:

38

ויבקש ממנו האיש אשר יצאו ממנו השדים לשבת אתו וישלח אתו ישוע באמרו:

39

שוב לביתך וספר הגדלות אשר עשה לך האלהים וילך לו וישמע בכל העיר את הגדלות אשר עשה לו ישוע:

40

ויהי בשוב ישוע ויקבל אתו העם כי כלם היו מחכים לו:

41

והנה בא איש ושמו יאיר והוא ראש בית הכנסת ויפל לרגלי ישוע ויתחנן לו לבוא אתו אל ביתו:

42

כי בת יחידה כשתים עשרה שנה היתה לו והיא נוטה למות ויהי בלכתו שמה וידחקהו המון העם:

43

ואשה זבת דם שתים עשרה שנה אשר הוציאה כל קנינה לרפאים ואין איש יכל לרפאתה:

44

היא קרבה מאחריו ותגע בציצת בגדו וזוב דמה עמד פתאם:

45

ויאמר ישוע מי זה נגע בי וכלם כחשו ויאמר פטרוס והעמדים אצלו מורה המון העם דחקים ולחצים אתך ואתה תאמר מי נגע בי:

46

ויאמר ישוע נגע בי אדם כי ידעתי אשר יצאה ממני גבורה:

47

ותרא האשה כי לא נסתרה ממנו ותחרד לקראתו ותפל לפניו ותגד באזני כל העם על מה נגעה בו ואיך נרפאה פתאם:

48

ויאמר אליה חזקי בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום:

49

עודנו מדבר ואיש בא מבית ראש הכנסת ויאמר מתה בתך אל תטריח את המורה:

50

וישמע ישוע ויען ויאמר לו אל תירא אך האמן והיא תושע:

51

ויבא הביתה ולא הניח לאיש לבוא אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן ולאבי הילדה ולאמה:

52

וכלם בכים וספדים לה ויאמר אל תבכו כי לא מתה אך ישנה היא:

53

וישחקו עליו באשר ידעו כי מתה:

54

והוא אחז בידה ויקרא לאמר הילדה קומי:

55

ותשב רוחה ותקם פתאם ויצו לתת לה לאכול:

56

וישתוממו אביה ואמה והוא צוה אתם לבלתי הגיד לאיש את אשר נעשה: