לוקס 22

1

ויקרב חג המצות הנקרא פסח:

2

והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם:

3

והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר:

4

וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם:

5

וישמחו ויאתו לתת לו כסף:

6

ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון:

7

ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח:

8

וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה:

9

ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו:

10

ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה:

11

ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי:

12

והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו:

13

וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח:

14

ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו:

15

ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי:

16

כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים:

17

ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם:

18

כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים:

19

ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני:

20

וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם:

21

אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן:

22

כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר:

23

והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת:

24

וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם:

25

ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד:

26

ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת:

27

כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת:

28

ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי:

29

לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות:

30

למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל:

31

ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים:

32

ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך:

33

והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות:

34

ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו:

35

ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר:

36

ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב:

37

כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו:

38

ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די:

39

ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו:

40

ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון:

41

והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר:

42

אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך:

43

וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו:

44

ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ:

45

ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון:

46

]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו:

47

]74-64[:

48

ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם:

49

והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב:

50

ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית:

51

ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו:

52

ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות:

53

ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך:

54

ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק:

55

ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם:

56

ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו:

57

ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו:

58

ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני:

59

ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי:

60

ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא:

61

ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים:

62

ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי:

63

והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו:

64

ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך:

65

ועוד גדופים אחרים הרבו עליו:

66

ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו:

67

ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו:

68

וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני:

69

אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים:

70

ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא:

71

ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו: