לוקס 10

1

ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה:

2

ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו:

3

לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים:

4

אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך:

5

ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה:

6

והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב:

7

ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית:

8

וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם:

9

ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים:

10

וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו:

11

אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים:

12

אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא:

13

אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו:

14

אכן לצור וצידון יקל בדין מכם:

15

ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי:

16

השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני:

17

וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך:

18

ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים:

19

הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם:

20

אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים:

21

בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך:

22

הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו:

23

ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים:

24

כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו:

25

והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם:

26

ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא:

27

ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך:

28

ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה:

29

והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי:

30

ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם:

31

ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו:

32

וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו:

33

ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו:

34

ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו:

35

ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך:

36

ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים:

37

ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה:

38

ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה:

39

ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו:

40

ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי:

41

ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה:

42

אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה: