מרקוס 6

1

ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו:

2

וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו:

3

הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול:

4

ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו:

5

ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם:

6

ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד:

7

ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה:

8

ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה:

9

רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו:

10

ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם:

11

וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא:

12

ויצאו ויקראו לשוב בתשובה:

13

ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום:

14

וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות:

15

ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים:

16

וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים:

17

כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה:

18

יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך:

19

ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה:

20

כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו:

21

ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל:

22

ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך:

23

וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי:

24

ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל:

25

ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל:

26

ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה:

27

ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו:

28

וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה:

29

וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר:

30

ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו:

31

ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול:

32

וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד:

33

וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו:

34

ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה:

35

ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד:

36

שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל:

37

ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה:

38

ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים:

39

ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא:

40

וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים:

41

ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם:

42

ויאכלו כלם וישבעו:

43

וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים:

44

והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש:

45

ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם:

46

ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל:

47

ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה:

48

וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם:

49

והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו:

50

כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו:

51

וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו:

52

כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם:

53

ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה:

54

ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו:

55

וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא:

56

ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו: