מרקוס 5

1

ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים:

2

והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו:

3

ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו:

4

כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו:

5

ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים:

6

ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו:

7

ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני:

8

כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה:

9

וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו:

10

ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ:

11

ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים:

12

ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם:

13

וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים:

14

וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה:

15

ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו:

16

ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים:

17

ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם:

18

ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו:

19

ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך:

20

וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם:

21

וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים:

22

והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו:

23

ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה:

24

וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו:

25

ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה:

26

והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד:

27

ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו:

28

כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע:

29

וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה:

30

וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי:

31

ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי:

32

ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת:

33

ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה:

34

ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך:

35

עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה:

36

וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה:

37

ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב:

38

ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה:

39

ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא:

40

וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה:

41

ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא:

42

ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה:

43

ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול: