מרקוס 4

1

וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה:

2

וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם:

3

שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע:

4

ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו:

5

ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה:

6

ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש:

7

ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי:

8

ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה:

9

ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע:

10

ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל:

11

ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים:

12

למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם:

13

ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם:

14

הזרע הוא זרע את הדבר:

15

ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם:

16

וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו:

17

אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו:

18

והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר:

19

ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו:

20

ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה:

21

ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה:

22

כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי:

23

כל אשר אזנים לו לשמע ישמע:

24

ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים:

25

כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו:

26

ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה:

27

וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע:

28

כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת:

29

וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר:

30

ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה:

31

כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ:

32

ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו:

33

ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע:

34

ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל:

35

ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר:

36

ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו:

37

ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה:

38

והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד:

39

ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה:

40

ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה:

41

וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו: