מרקוס 2

1

ויהי מקץ ימים בשובו אל כפר נחום וישמעו כי הוא בבית:

2

ויאספו רבים מהרה עד אפס מקום לעמד אף מחוץ לפתח וידבר אליהם את הדבר:

3

ויבאו אליו אנשים נשאים איש נכה אברים וישאהו בארבעה:

4

ולא יכלו לגשת אליו מפני העם ויסירו את הגג במקום אשר היה שם ויחתרו חתירה ויורידו את המשכב אשר שכב עליה נכה האברים:

5

ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים בני נסלחו לך חטאתיך:

6

ויהיו מן הסופרים ישבים שם וחשבים בלבם לאמר:

7

מה ידבר זה גדופים כאלה מי יוכל לסלח חטאים בלתי האלהים לבדו:

8

וידע ישוע ברוחו כי ככה חשבו בלבבם ויאמר אליהם מדוע תחשבו כאלה בלבבכם:

9

מה הנקל האמר אל נכה האברים נסלחו לך חטאתיך אם אמור קום שא את משכבך והתהלך:

10

אך למען תדעון כי לבן האדם יש השלטן לסלח חטאים בארץ ויאמר אל נכה האברים:

11

לך אני אמר קום שא את משכבך ולך אל ביתך:

12

ויקם פתאם וישא את משכבו ויצא לעיני כלם עד כי השתממו כלם וישבחו את האלהים לאמר מעולם לא ראינו כזאת:

13

וישב לצאת אל יד הים ויבאו אליו כל העם וילמדם:

14

ויהי בעברו וירא את לוי בן חלפי ישב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריו:

15

ויהי כאשר הסב בביתו ויסבו מוכסים וחטאים רבים עם ישוע ועם תלמידיו כי רבים היו ההלכים אחריו:

16

והסופרים והפרושים ראו אתו אכל עם המוכסים והחטאים ויאמרו אל תלמידיו למה זה עם החטאים והמוכסים אכל רבכם:

17

וישמע ישוע ויאמר החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החלים לא באתי לקרא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה:

18

ותלמידי יוחנן והפרושים היו צמים ויבאו ויאמרו אליו מדוע תלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים צמים ותלמידיך אינם צמים:

19

ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה לצום בעוד החתן עמהם כל ימי היות החתן עמהם לא יוכלו לצום:

20

הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו בימים ההם:

21

אין תפר מטלית בגד חדש על שמלה בלה כי אז ינתק מלויו החדש מן הבלה ותרע הקריעה:

22

ואין נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז יבקע היין את הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל בנאדות חדשים ינתן היין החדש:

23

ויהי כעברו בשבת בין הקמה ויחלו תלמידיו לקטף מלילת בלכתם:

24

ויאמרו אליו הפרושים ראה מה המה עשים בשבת דבר אשר לא יעשה:

25

ויאמר אליהם הכי לא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו חסר ורעב הוא ואשר היו אתו:

26

כי בא אל בית אלהים בימי אביתר הכהן הגדול ויאכל את לחם הפנים אשר לא נכון לאכלה כי אם לכהנים ויתן גם לאנשים אשר אתו:

27

ויאמר אליהם השבת נעשה בעבור האדם ולא האדם בעבור השבת:

28

לכן בן האדם אדון הוא גם לשבת: