מרקוס 14

1

ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו:

2

ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם:

3

ויהי בהיותו בבית היני בית שמעון המצרע ויסב אל השלחן ותבא אשה ובידה פך שמן נרד זך ויקר מאד ותשבר את הפך ותצק על ראשו:

4

ויש אשר מתרעמים איש אל רעהו לאמר על מה היה אבוד השמן הזה:

5

כי ראוי היה זה להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתתו לעניים ויגערו בה:

6

ויאמר ישוע הניחו לה למה תגיון נפשה מעשה טוב עשתה עמדי:

7

כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא אהיה אתכם תמיד:

8

את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה למשוח את גופי לחנטו:

9

אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל כל העולם גם את אשר עשתה היא יספר לזכרון לה:

10

ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם:

11

והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו:

12

ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין:

13

וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ויפגע אתכם איש נשא צפחת המים לכו אחריו:

14

ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי:

15

והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו:

16

ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר דבר להם ויכינו את הפסח:

17

ויהי בערב ויבא עם שנים העשר:

18

ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם האכל אתי ימסרני:

19

ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא:

20

ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה:

21

הן בן האדם הלך ילך כאשר כתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד:

22

ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי:

23

ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם:

24

ויאמר להם זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים:

25

אמן אמר אני לכם שתה לא אשתה עוד מתנובת הגפן עד היום ההוא אשר אשתה אותה חדשה במלכות האלהים:

26

ואחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים:

27

ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן:

28

ואחרי קומי מן המתים אלך לפניכם הגלילה:

29

ויאמר אליו פטרוס גם אם כלם יכשלו אני לא אכשל:

30

ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי היום בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול פעמים אתה תכחש בי שלש פעמים:

31

והוא התחזק ויוסף לדבר ויאמר גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כלם:

32

ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל:

33

ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג:

34

ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו:

35

ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת:

36

ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה:

37

ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת:

38

שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה:

39

ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה:

40

וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו:

41

ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים:

42

קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב:

43

עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים:

44

והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט:

45

הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו:

46

וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו:

47

ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו:

48

ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני:

49

ויום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען ימלאו הכתובים:

50

ויעזבו אותו כלם וינוסו:

51

ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים:

52

והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם:

53

ויוליכו את ישוע אל הכהן הגדול ויקהלו אתו כל הכהנים הגדולים והזקנים והסופרים:

54

ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם המשרתים ויתחמם נגד האור:

55

וראשי הכהנים וכל הסנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו:

56

כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות:

57

ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר:

58

שמענו אתו אמר אני אהרס את ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם:

59

וגם בזאת עדותם לא שותה:

60

ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את ישוע לאמר האינך משיב דבר מה זה אלה ענים בך:

61

והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן המברך:

62

ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים:

63

ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מה לנו עוד לבקש עדים:

64

שמעתם את הגדוף מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא:

65

ויחלו מהם לרק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי:

66

ויהי בהיות פטרוס בתחתית החצר ותבא אחת משפחות הכהן הגדול:

67

ותרא את פטרוס כי מתחמם הוא ותבט בו ותאמר גם אתה היית עם הנצרי ישוע:

68

ויכחש לאמר לא אדע ולא אבין מה את אמרת ויצא החוצה אל האולם והתרנגל קרא:

69

ותראהו השפחה ותוסף ותאמר אל העמדים שם כי זה הוא אחד מהם ויכחש פעם שנית:

70

וכמעט אחרי כן גם העמדים שם אמרו אל פטרוס אמנם אתה אחד מהם כי אף גלילי אתה ולשונך כלשונם:

71

ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא יעדתי את האיש הזה אשר אמרתם:

72

והתרנגל קרא פעם שנית ויזכר פטרוס את הדבר אשר אמר לו ישוע בטרם יקרא התרנגל פעמים תכחש בי שלש פעמים וישם אל לבו ויבך: