מרקוס 11

1

ויהי כאשר קרבו לירושלים אל בית פגי ובית היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו:

2

ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם אותו התירו והביאו:

3

וכי יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה:

4

וילכו וימצאו העיר אסור אל השער בחוץ על אם הדרך ויתירוהו:

5

ואנשים מן העמדים שם אמרו אליהם מה זאת תעשו להתיר את העיר:

6

ויאמרו אליהם כאשר צום ישוע ויניחו להם:

7

ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו:

8

ורבים פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפים מן העצים וישטחו על הדרך:

9

וההלכים לפניו ואחריו צעקים לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה:

10

ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע נא במרומים:

11

ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר:

12

ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב:

13

וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים:

14

ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו:

15

ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים:

16

ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש:

17

וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים:

18

וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו:

19

ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר:

20

ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה:

21

ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה:

22

ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים:

23

כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו:

24

על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם:

25

וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם:

26

ואתם אם לא תסלחו אף אביכם שבשמים לא יסלח לכם את פשעיכם:

27

וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים:

28

ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה:

29

ויאמר ישוע אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה:

30

טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם השיבוני:

31

ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו:

32

או הנאמר מבני אדם וייראו את העם כי כלם חשבו את יוחנן לנביא באמת:

33

ויענו ויאמרו אל ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם כן גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה: