מתי 27

1

ויהי לפנות הבקר ויתיעצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו:

2

ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון:

3

וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את שלשים הכסף אל הכהנים הגדולים והזקנים לאמר:

4

חטאתי כי דם נקי הסגרתי והם אמרו מה לנו ולזאת אתה תראה:

5

וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק:

6

ויקחו ראשי הכהנים את הכסף ויאמרו לא נכון לנו לתתו אל ארון הקרבן כי מחיר דמים הוא:

7

ויתיעצו ויקנו בו את שדה היוצר לקבורת הגרים:

8

על כן שם השדה ההוא שדה הדם עד היום הזה:

9

אז נתמלא מה שנאמר ביד ירמיה הנביא ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל בני ישראל:

10

ויתנו אתם אל שדה היוצר כאשר צוני יהוה:

11

וישוע העמד לפני ההגמון וישאלהו ההגמון לאמר האתה הוא מלך היהודים ויאמר ישוע אתה אמרת:

12

וידברו עליו שטנה הכהנים הגדולים והזקנים והוא לא ענה דבר:

13

ויאמר אליו פילטוס האינך שמע כמה הם מעידים בך:

14

ולא ענהו אף דבר אחד ויתמה ההגמון עד מאד:

15

ומנהג ההגמון היה לפטר לעם בכל חג אסיר אחד את אשר יחפצו:

16

ובעת ההיא היה להם אסיר ידוע ושמו בר אבא:

17

ויהי כאשר נקהלו ויאמר אליהם פילטוס את מי תחפצו כי אפטר לכם את בר אבא או את ישוע הנקרא בשם משיח:

18

כי ידע אשר רק מקנאה מסרו אתו:

19

ויהי כשבתו על כסא הדין ותשלח אליו אשתו לאמר אל יהי לך דבר עם הצדיק הזה כי בעבורו עניתי הרבה היום בחלום:

20

והכהנים הגדולים והזקנים פתו את המון העם לשאל להם את בר אבא ולאבד את ישוע:

21

ויען ההגמון ויאמר אליהם את מי משניהם תחפצו כי אפטר לכם ויאמרו את בר אבא:

22

ויאמר אליהם פילטוס ומה אעשה לישוע הנקרא בשם משיח ויענו כלם יצלב:

23

ויאמר ההגמון מה אפוא הרעה אשר עשה ויוסיפו עוד צעק לאמר יצלב:

24

ויהי כראות פילטוס כי לא יועיל מאומה ורבתה עוד המהודה ויקח מים וירחץ את ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם תראו:

25

ויענו כל העם ויאמרו דמו עלינו ועל בנינו:

26

אז פטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב:

27

ויקחו אנשי הצבא אשר להגמון את ישוע ויביאהו אל בית המשפט ויאספו עליו את כל הגדוד:

28

ויפשיטו אותו את בגדיו ויעטפהו מעיל שני:

29

וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים:

30

וירקו בו ויקחו את הקנה ויכהו על ראשו:

31

ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויוליכהו לצלב:

32

ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלבו:

33

ויבאו אל המקום הנקרא גלגלתא הוא מקום גלגלת:

34

ויתנו לו לשתות חמץ מזוג במרורה ויטעם ולא אבה לשתות:

35

ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו להם את בגדיו וגורל הפילו למלאת את אשר נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל:

36

וישבו שמה וישמרו אותו:

37

וישימו את דבר אשמתו כתוב ממעל לראשו זה הוא ישוע מלך היהודים:

38

ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו:

39

והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם:

40

ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב:

41

וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר:

42

את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו:

43

בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני:

44

וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה:

45

ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית:

46

וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני:

47

ויאמרו מקצת העמדים שם כשמעם את זאת לאמר אל אליהו הוא קורא:

48

וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישימהו על קנה וישקהו:

49

ושאר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם יבוא אליהו להושיעו:

50

וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו:

51

והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו:

52

והקברים נפתחו ורבים מגופות הקדושים ישני אדמת עפר נעורו:

53

ויצאו מן הקברים אחרי הקיצו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים:

54

ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים:

55

ותהיינה שם נשים רבות הראות מרחוק אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל לשרתו:

56

ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי:

57

ויהי בערב ויבא איש עשיר מן הרמתים ושמו יוסף וגם הוא היה מתלמידי ישוע:

58

ויגש אל פילטוס לשאל את גוית ישוע ויצו פליטוס כי תנתן לו:

59

ויקח יוסף את הגויה ויכרך אותה בסדין טהור:

60

וישימה בקבר החדש אשר חצב לו בסלע ויגל אבן גדולה על פתח הקבר וילך לו:

61

ומרים המגדלית ומרים האחרת היו ישבות שם ממול הקבר:

62

ויהי ממחרת ערב השבת ויקהלו הכהנים הגדולים והפרושים אל פילטוס:

63

ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המתעה ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום:

64

לכן צוה נא ויסכר מבוא הקבר עד היום השלישי פן יבאו תלמידיו בלילה וגנבהו ואמרו אל העם הנה קם מן המתים והיתה התרמית האחרונה רעה מן הראשונה:

65

ויאמר אליהם פילטוס הנה לכם אנשי משמר לכו סכרוהו כדעתכם:

66

וילכו ויסכרו את מבוא הקבר ויחתמו את האבן ויעמידו עליו את המשמר: