מתי 25

1

אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן:

2

חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות:

3

הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן:

4

והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן:

5

וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה:

6

ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו:

7

אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן:

8

ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו:

9

ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן:

10

ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת:

11

ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו:

12

ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן:

13

לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם:

14

כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו:

15

ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם:

16

וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות:

17

וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות:

18

אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו:

19

ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם:

20

ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן:

21

ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך:

22

ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן:

23

ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך:

24

ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת:

25

ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך:

26

ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי:

27

לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית:

28

על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים:

29

כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו:

30

ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים:

31

והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו:

32

ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים:

33

והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו:

34

אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם:

35

כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני:

36

ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי:

37

וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך:

38

ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך:

39

ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך:

40

והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם:

41

ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו:

42

כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי:

43

גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי:

44

וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך:

45

אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם:

46

וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם: