מתי 13

1

ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים:

2

ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים:

3

וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע:

4

ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו:

5

ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה:

6

ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש:

7

ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו:

8

ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים:

9

מי אשר אזנים לו לשמע ישמע:

10

ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם:

11

ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן:

12

כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו:

13

על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו:

14

ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו:

15

כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו:

16

ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה:

17

כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו:

18

לכן אתם שמעו נא את משל הזורע:

19

כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך:

20

והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה:

21

אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל:

22

והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו:

23

והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים:

24

וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו:

25

ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו:

26

וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין:

27

ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין:

28

ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם:

29

ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים:

30

הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי:

31

וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו:

32

והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו:

33

וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו:

34

כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם:

35

למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם:

36

אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה:

37

ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם:

38

והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה:

39

והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים:

40

והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה:

41

בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון:

42

והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים:

43

אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע:

44

עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא:

45

עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות:

46

וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה:

47

עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה:

48

וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה:

49

כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים:

50

והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים:

51

ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו:

52

ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות:

53

ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם:

54

ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות:

55

הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה:

56

ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה:

57

ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו:

58

ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם: