במדבר 6

1

וידבר יהוה אל משה לאמר:

2

דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה:

3

מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל:

4

כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל:

5

כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו:

6

כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא:

7

לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על ראשו:

8

כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה:

9

וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו:

10

וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל הכהן אל פתח אהל מועד:

11

ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא:

12

והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו:

13

וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד:

14

והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים:

15

וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם:

16

והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו:

17

ואת האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו:

18

וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים:

19

ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו:

20

והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין:

21

זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו:

22

וידבר יהוה אל משה לאמר:

23

דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם:

24

יברכך יהוה וישמרך:

25

יאר יהוה פניו אליך ויחנך:

26

ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום:

27

ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם: