במדבר 31

1

וידבר יהוה אל משה לאמר:

2

נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך:

3

וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין:

4

אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא:

5

וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא:

6

וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו:

7

ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר:

8

ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב:

9

וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו:

10

ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש:

11

ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה:

12

ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו:

13

ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה:

14

ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה:

15

ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה:

16

הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה:

17

ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו:

18

וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם:

19

ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם:

20

וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו:

21

ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה:

22

אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת:

23

כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים:

24

וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה:

25

ויאמר יהוה אל משה לאמר:

26

שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה:

27

וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה:

28

והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן:

29

ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה:

30

וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה:

31

ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה:

32

ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים:

33

ובקר שנים ושבעים אלף:

34

וחמרים אחד וששים אלף:

35

ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף:

36

ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות:

37

ויהי המכס ליהוה מן הצאן שש מאות חמש ושבעים:

38

והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים:

39

וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים:

40

ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש:

41

ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה:

42

וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים:

43

ותהי מחצת העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות:

44

ובקר ששה ושלשים אלף:

45

וחמרים שלשים אלף וחמש מאות:

46

ונפש אדם ששה עשר אלף:

47

ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה:

48

ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות:

49

ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש:

50

ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה:

51

ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאתם כל כלי מעשה:

52

ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות:

53

אנשי הצבא בזזו איש לו:

54

ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה: