במדבר 14

1

ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא:

2

וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו:

3

ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה:

4

ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה:

5

ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל:

6

ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם:

7

ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד:

8

אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש:

9

אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם:

10

ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל:

11

ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו:

12

אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו:

13

ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו:

14

ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה:

15

והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר:

16

מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר:

17

ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר:

18

יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים:

19

סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה:

20

ויאמר יהוה סלחתי כדברך:

21

ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ:

22

כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי:

23

אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה:

24

ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה:

25

והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף:

26

וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר:

27

עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי:

28

אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם:

29

במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי:

30

אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון:

31

וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה:

32

ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה:

33

ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר:

34

במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי:

35

אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו:

36

והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ:

37

וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה:

38

ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ:

39

וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד:

40

וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו:

41

ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח:

42

אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם:

43

כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם:

44

ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה:

45

וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה: