זכריה 2

1

ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה:

2

ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה:

3

והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו:

4

ויאמר אלו רץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה:

5

ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה:

6

הוי הוי ונסו מארץ צפון נאם יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם יהוה:

7

הוי ציון המלטי יושבת בת בבל:

8

כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו:

9

כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני:

10

רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה:

11

ונלוו גוים רבים אל יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליך:

12

ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם:

13

הס כל בשר מפני יהוה כי נעור ממעון קדשו: