זכריה 11

1

פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך:

2

הילל ברוש כי נפל ארז אשר אדרים שדדו הילילו אלוני בשן כי ירד יער הבצור:

3

קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן:

4

כה אמר יהוה אלהי רעה את צאן ההרגה:

5

אשר קניהן יהרגן ולא יאשמו ומכריהן יאמר ברוך יהוה ואעשר ורעיהם לא יחמול עליהן:

6

כי לא אחמול עוד על ישבי הארץ נאם יהוה והנה אנכי ממציא את האדם איש ביד רעהו וביד מלכו וכתתו את הארץ ולא אציל מידם:

7

וארעה את צאן ההרגה לכן עניי הצאן ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נעם ולאחד קראתי חבלים וארעה את הצאן:

8

ואכחד את שלשת הרעים בירח אחד ותקצר נפשי בהם וגם נפשם בחלה בי:

9

ואמר לא ארעה אתכם המתה תמות והנכחדת תכחד והנשארות תאכלנה אשה את בשר רעותה:

10

ואקח את מקלי את נעם ואגדע אתו להפיר את בריתי אשר כרתי את כל העמים:

11

ותפר ביום ההוא וידעו כן עניי הצאן השמרים אתי כי דבר יהוה הוא:

12

ואמר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף:

13

ויאמר יהוה אלי השליכהו אל היוצר אדר היקר אשר יקרתי מעליהם ואקחה שלשים הכסף ואשליך אתו בית יהוה אל היוצר:

14

ואגדע את מקלי השני את החבלים להפר את האחוה בין יהודה ובין ישראל:

15

ויאמר יהוה אלי עוד קח לך כלי רעה אולי:

16

כי הנה אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא יפקד הנער לא יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל ופרסיהן יפרק:

17

הוי רעי האליל עזבי הצאן חרב על זרועו ועל עין ימינו זרעו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה: