ויקרא 25

1

וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר:

2

דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה:

3

שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה:

4

ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר:

5

את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ:

6

והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך:

7

ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל:

8

וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה:

9

והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם:

10

וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו:

11

יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה:

12

כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה:

13

בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו:

14

וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו:

15

במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך:

16

לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך:

17

ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם:

18

ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח:

19

ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה:

20

וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו:

21

וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים:

22

וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן:

23

והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי:

24

ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ:

25

כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו:

26

ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו:

27

וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו:

28

ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו:

29

ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו:

30

ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל:

31

ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא:

32

וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים:

33

ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל:

34

ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם:

35

וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך:

36

אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך:

37

את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך:

38

אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים:

39

וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד:

40

כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך:

41

ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב:

42

כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד:

43

לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך:

44

ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה:

45

וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה:

46

והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך:

47

וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר:

48

אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו:

49

או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל:

50

וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו:

51

אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו:

52

ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו:

53

כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך:

54

ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו:

55

כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם: