ויקרא 15

1

וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר:

2

דברו אל בני ישראל ואמרתם אלהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא:

3

וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טמאתו הוא:

4

כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא:

5

ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב:

6

והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב:

7

והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב:

8

וכי ירק הזב בטהור וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב:

9

וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא:

10

וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד הערב והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב:

11

וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב:

12

וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ ישטף במים:

13

וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר:

14

וביום השמיני יקח לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן:

15

ועשה אתם הכהן אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו:

16

ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב:

17

וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע וכבס במים וטמא עד הערב:

18

ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת זרע ורחצו במים וטמאו עד הערב:

19

ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה וכל הנגע בה יטמא עד הערב:

20

וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא:

21

וכל הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב:

22

וכל הנגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב:

23

ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר הוא ישבת עליו בנגעו בו יטמא עד הערב:

24

ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא:

25

ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא:

26

כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה:

27

וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב:

28

ואם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר:

29

וביום השמיני תקח לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל הכהן אל פתח אהל מועד:

30

ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה:

31

והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם:

32

זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה:

33

והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה: