ויקרא 13

1

וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר:

2

אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים:

3

וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו:

4

ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים:

5

וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית:

6

וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מספחת היא וכבס בגדיו וטהר:

7

ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן:

8

וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן צרעת הוא:

9

נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן:

10

וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת:

11

צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא הוא:

12

ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו לכל מראה עיני הכהן:

13

וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו וטהר את הנגע כלו הפך לבן טהור הוא:

14

וביום הראות בו בשר חי יטמא:

15

וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא:

16

או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן:

17

וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר הכהן את הנגע טהור הוא:

18

ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא:

19

והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן:

20

וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן וטמאו הכהן נגע צרעת היא בשחין פרחה:

21

ואם יראנה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים:

22

ואם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע הוא:

23

ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה צרבת השחין הוא וטהרו הכהן:

24

או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה:

25

וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא:

26

ואם יראנה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור והוא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים:

27

וראהו הכהן ביום השביעי אם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא:

28

ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה שאת המכוה הוא וטהרו הכהן כי צרבת המכוה הוא:

29

ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן:

30

וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא:

31

וכי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים:

32

וראה הכהן את הנגע ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן העור:

33

והתגלח ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית:

34

וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן העור וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר:

35

ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו:

36

וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא:

37

ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק טהור הוא וטהרו הכהן:

38

ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרת בהרת לבנת:

39

וראה הכהן והנה בעור בשרם בהרת כהות לבנת בהק הוא פרח בעור טהור הוא:

40

ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא:

41

ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא:

42

וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו:

43

וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור בשר:

44

איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו:

45

והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא:

46

כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו:

47

והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים:

48

או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור:

49

והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור נגע צרעת הוא והראה את הכהן:

50

וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים:

51

וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה צרעת ממארת הנגע טמא הוא:

52

ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע כי צרעת ממארת הוא באש תשרף:

53

ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור:

54

וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית:

55

וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו:

56

ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו וקרע אתו מן הבגד או מן העור או מן השתי או מן הערב:

57

ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור פרחת הוא באש תשרפנו את אשר בו הנגע:

58

והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע וכבס שנית וטהר:

59

זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי עור לטהרו או לטמאו: