הושע 7

1

כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ:

2

ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו:

3

ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים:

4

כלם מנאפים כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו:

5

יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים:

6

כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה:

7

כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי:

8

אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה:

9

אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע:

10

וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת:

11

ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו:

12

כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם איסרם כשמע לעדתם:

13

אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים:

14

ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי:

15

ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע:

16

ישובו לא על היו כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים: