יחזקאל 7

1

ויהי דבר יהוה אלי לאמר:

2

ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה לאדמת ישראל קץ בא הקץ על ארבעת כנפות הארץ:

3

עתה הקץ עליך ושלחתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבתיך:

4

ולא תחוס עיני עליך ולא אחמול כי דרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה:

5

כה אמר אדני יהוה רעה אחת רעה הנה באה:

6

קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה:

7

באה הצפירה אליך יושב הארץ בא העת קרוב היום מהומה ולא הד הרים:

8

עתה מקרוב אשפוך חמתי עליך וכליתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבותיך:

9

ולא תחוס עיני ולא אחמול כדרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה מכה:

10

הנה היום הנה באה יצאה הצפרה צץ המטה פרח הזדון:

11

החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם:

12

בא העת הגיע היום הקונה אל ישמח והמוכר אל יתאבל כי חרון אל כל המונה:

13

כי המוכר אל הממכר לא ישוב ועוד בחיים חיתם כי חזון אל כל המונה לא ישוב ואיש בעונו חיתו לא יתחזקו:

14

תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה כי חרוני אל כל המונה:

15

החרב בחוץ והדבר והרעב מבית אשר בשדה בחרב ימות ואשר בעיר רעב ודבר יאכלנו:

16

ופלטו פליטיהם והיו אל ההרים כיוני הגאיות כלם המות איש בעונו:

17

כל הידים תרפינה וכל ברכים תלכנה מים:

18

וחגרו שקים וכסתה אותם פלצות ואל כל פנים בושה ובכל ראשיהם קרחה:

19

כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה כספם וזהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה נפשם לא ישבעו ומעיהם לא ימלאו כי מכשול עונם היה:

20

וצבי עדיו לגאון שמהו וצלמי תועבתם שקוציהם עשו בו על כן נתתיו להם לנדה:

21

ונתתיו ביד הזרים לבז ולרשעי הארץ לשלל וחללה:

22

והסבותי פני מהם וחללו את צפוני ובאו בה פריצים וחללוה:

23

עשה הרתוק כי הארץ מלאה משפט דמים והעיר מלאה חמס:

24

והבאתי רעי גוים וירשו את בתיהם והשבתי גאון עזים ונחלו מקדשיהם:

25

קפדה בא ובקשו שלום ואין:

26

הוה על הוה תבוא ושמעה אל שמועה תהיה ובקשו חזון מנביא ותורה תאבד מכהן ועצה מזקנים:

27

המלך יתאבל ונשיא ילבש שממה וידי עם הארץ תבהלנה מדרכם אעשה אותם ובמשפטיהם אשפטם וידעו כי אני יהוה: