יחזקאל 28

1

ויהי דבר יהוה אלי לאמר:

2

בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר אדני יהוה יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים:

3

הנה חכם אתה מדנאל כל סתום לא עממוך:

4

בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך:

5

ברב חכמתך ברכלתך הרבית חילך ויגבה לבבך בחילך:

6

לכן כה אמר אדני יהוה יען תתך את לבבך כלב אלהים:

7

לכן הנני מביא עליך זרים עריצי גוים והריקו חרבותם על יפי חכמתך וחללו יפעתך:

8

לשחת יורדוך ומתה ממותי חלל בלב ימים:

9

האמר תאמר אלהים אני לפני הרגך ואתה אדם ולא אל ביד מחלליך:

10

מותי ערלים תמות ביד זרים כי אני דברתי נאם אדני יהוה:

11

ויהי דבר יהוה אלי לאמר:

12

בן אדם שא קינה על מלך צור ואמרת לו כה אמר אדני יהוה אתה חותם תכנית מלא חכמה וכליל יפי:

13

בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו:

14

את כרוב ממשח הסוכך ונתתיך בהר קדש אלהים היית בתוך אבני אש התהלכת:

15

תמים אתה בדרכיך מיום הבראך עד נמצא עולתה בך:

16

ברב רכלתך מלו תוכך חמס ותחטא ואחללך מהר אלהים ואבדך כרוב הסכך מתוך אבני אש:

17

גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך לראוה בך:

18

מרב עוניך בעול רכלתך חללת מקדשיך ואוצא אש מתוכך היא אכלתך ואתנך לאפר על הארץ לעיני כל ראיך:

19

כל יודעיך בעמים שממו עליך בלהות היית ואינך עד עולם:

20

ויהי דבר יהוה אלי לאמר:

21

בן אדם שים פניך אל צידון והנבא עליה:

22

ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך צידון ונכבדתי בתוכך וידעו כי אני יהוה בעשותי בה שפטים ונקדשתי בה:

23

ושלחתי בה דבר ודם בחוצותיה ונפלל חלל בתוכה בחרב עליה מסביב וידעו כי אני יהוה:

24

ולא יהיה עוד לבית ישראל סלון ממאיר וקוץ מכאב מכל סביבתם השאטים אותם וידעו כי אני אדני יהוה:

25

כה אמר אדני יהוה בקבצי את בית ישראל מן העמים אשר נפצו בם ונקדשתי בם לעיני הגוים וישבו על אדמתם אשר נתתי לעבדי ליעקב:

26

וישבו עליה לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים וישבו לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים אתם מסביבותם וידעו כי אני יהוה אלהיהם: