ירמיה 6

1

העזו בני בנימן מקרב ירושלם ובתקוע תקעו שופר ועל בית הכרם שאו משאת כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול:

2

הנוה והמענגה דמיתי בת ציון:

3

אליה יבאו רעים ועדריהם תקעו עליה אהלים סביב רעו איש את ידו:

4

קדשו עליה מלחמה קומו ונעלה בצהרים אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב:

5

קומו ונעלה בלילה ונשחיתה ארמנותיה:

6

כי כה אמר יהוה צבאות כרתו עצה ושפכו על ירושלם סללה היא העיר הפקד כלה עשק בקרבה:

7

כהקיר בור מימיה כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על פני תמיד חלי ומכה:

8

הוסרי ירושלם פן תקע נפשי ממך פן אשימך שממה ארץ לוא נושבה:

9

כה אמר יהוה צבאות עולל יעוללו כגפן שארית ישראל השב ידך כבוצר על סלסלות:

10

על מי אדברה ואעידה וישמעו הנה ערלה אזנם ולא יוכלו להקשיב הנה דבר יהוה היה להם לחרפה לא יחפצו בו:

11

ואת חמת יהוה מלאתי נלאיתי הכיל שפך על עולל בחוץ ועל סוד בחורים יחדו כי גם איש עם אשה ילכדו זקן עם מלא ימים:

12

ונסבו בתיהם לאחרים שדות ונשים יחדו כי אטה את ידי על ישבי הארץ נאם יהוה:

13

כי מקטנם ועד גדולם כלו בוצע בצע ומנביא ועד כהן כלו עשה שקר:

14

וירפאו את שבר עמי על נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום:

15

הבישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו גם הכלים לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעת פקדתים יכשלו אמר יהוה:

16

כה אמר יהוה עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתבות עולם אי זה דרך הטוב ולכו בה ומצאו מרגוע לנפשכם ויאמרו לא נלך:

17

והקמתי עליכם צפים הקשיבו לקול שופר ויאמרו לא נקשיב:

18

לכן שמעו הגוים ודעי עדה את אשר בם:

19

שמעי הארץ הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם כי על דברי לא הקשיבו ותורתי וימאסו בה:

20

למה זה לי לבונה משבא תבוא וקנה הטוב מארץ מרחק עלותיכם לא לרצון וזבחיכם לא ערבו לי:

21

לכן כה אמר יהוה הנני נתן אל העם הזה מכשלים וכשלו בם אבות ובנים יחדו שכן ורעו יאבדו:

22

כה אמר יהוה הנה עם בא מארץ צפון וגוי גדול יעור מירכתי ארץ:

23

קשת וכידון יחזיקו אכזרי הוא ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת ציון:

24

שמענו את שמעו רפו ידינו צרה החזיקתנו חיל כיולדה:

25

אל תצאי השדה ובדרך אל תלכי כי חרב לאיב מגור מסביב:

26

בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כי פתאם יבא השדד עלינו:

27

בחון נתתיך בעמי מבצר ותדע ובחנת את דרכם:

28

כלם סרי סוררים הלכי רכיל נחשת וברזל כלם משחיתים המה:

29

נחר מפח מאשתם עפרת לשוא צרף צרוף ורעים לא נתקו:

30

כסף נמאס קראו להם כי מאס יהוה בהם: