ירמיה 5

1

שוטטו בחוצות ירושלם וראו נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש אם יש עשה משפט מבקש אמונה ואסלח לה:

2

ואם חי יהוה יאמרו לכן לשקר ישבעו:

3

יהוה עיניך הלוא לאמונה הכיתה אתם ולא חלו כליתם מאנו קחת מוסר חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב:

4

ואני אמרתי אך דלים הם נואלו כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם:

5

אלכה לי אל הגדלים ואדברה אותם כי המה ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם אך המה יחדו שברו על נתקו מוסרות:

6

על כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם נמר שקד על עריהם כל היוצא מהנה יטרף כי רבו פשעיהם עצמו משבותיהם:

7

אי לזאת אסלוח לך בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים ואשבע אותם וינאפו ובית זונה יתגדדו:

8

סוסים מיזנים משכים היו איש אל אשת רעהו יצהלו:

9

העל אלה לוא אפקד נאם יהוה ואם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי:

10

עלו בשרותיה ושחתו וכלה אל תעשו הסירו נטישותיה כי לוא ליהוה המה:

11

כי בגוד בגדו בי בית ישראל ובית יהודה נאם יהוה:

12

כחשו ביהוה ויאמרו לא הוא ולא תבוא עלינו רעה וחרב ורעב לוא נראה:

13

והנביאים יהיו לרוח והדבר אין בהם כה יעשה להם:

14

לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם:

15

הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל נאם יהוה גוי איתן הוא גוי מעולם הוא גוי לא תדע לשנו ולא תשמע מה ידבר:

16

אשפתו כקבר פתוח כלם גבורים:

17

ואכל קצירך ולחמך יאכלו בניך ובנותיך יאכל צאנך ובקרך יאכל גפנך ותאנתך ירשש ערי מבצריך אשר אתה בוטח בהנה בחרב:

18

וגם בימים ההמה נאם יהוה לא אעשה אתכם כלה:

19

והיה כי תאמרו תחת מה עשה יהוה אלהינו לנו את כל אלה ואמרת אליהם כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלהי נכר בארצכם כן תעבדו זרים בארץ לא לכם:

20

הגידו זאת בבית יעקב והשמיעוה ביהודה לאמר:

21

שמעו נא זאת עם סכל ואין לב עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו:

22

האותי לא תיראו נאם יהוה אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו ולא יעברנהו:

23

ולעם הזה היה לב סורר ומורה סרו וילכו:

24

ולא אמרו בלבבם נירא נא את יהוה אלהינו הנתן גשם וירה ומלקוש בעתו שבעות חקות קציר ישמר לנו:

25

עונותיכם הטו אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם:

26

כי נמצאו בעמי רשעים ישור כשך יקושים הציבו משחית אנשים ילכדו:

27

ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה על כן גדלו ויעשירו:

28

שמנו עשתו גם עברו דברי רע דין לא דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו:

29

העל אלה לא אפקד נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי:

30

שמה ושערורה נהיתה בארץ:

31

הנביאים נבאו בשקר והכהנים ירדו על ידיהם ועמי אהבו כן ומה תעשו לאחריתה: