ירמיה 48

1

למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה:

2

אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב:

3

קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול:

4

נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה:

5

כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו:

6

נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר:

7

כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד:

8

ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה:

9

תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן:

10

ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם:

11

שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר:

12

לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו:

13

ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם:

14

איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה:

15

שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו:

16

קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד:

17

נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה:

18

רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך:

19

אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה:

20

הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב:

21

ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת:

22

ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים:

23

ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון:

24

ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות:

25

נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה:

26

השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא:

27

ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד:

28

עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת:

29

שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו:

30

אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו:

31

על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה:

32

מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל:

33

ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד:

34

מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו:

35

והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו:

36

על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו:

37

כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק:

38

על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה:

39

איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו:

40

כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב:

41

נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה:

42

ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל:

43

פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה:

44

הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה:

45

בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון:

46

אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה:

47

ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב: