ירמיה 23

1

הוי רעים מאבדים ומפצים את צאן מרעיתי נאם יהוה:

2

לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל על הרעים הרעים את עמי אתם הפצתם את צאני ותדחום ולא פקדתם אתם הנני פקד עליכם את רע מעלליכם נאם יהוה:

3

ואני אקבץ את שארית צאני מכל הארצות אשר הדחתי אתם שם והשבתי אתהן על נוהן ופרו ורבו:

4

והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם יהוה:

5

הנה ימים באים נאם יהוה והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ:

6

בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח וזה שמו אשר יקראו יהוה צדקנו:

7

לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמרו עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים:

8

כי אם חי יהוה אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם:

9

לנבאים נשבר לבי בקרבי רחפו כל עצמותי הייתי כאיש שכור וכגבר עברו יין מפני יהוה ומפני דברי קדשו:

10

כי מנאפים מלאה הארץ כי מפני אלה אבלה הארץ יבשו נאות מדבר ותהי מרוצתם רעה וגבורתם לא כן:

11

כי גם נביא גם כהן חנפו גם בביתי מצאתי רעתם נאם יהוה:

12

לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ונפלו בה כי אביא עליהם רעה שנת פקדתם נאם יהוה:

13

ובנביאי שמרון ראיתי תפלה הנבאו בבעל ויתעו את עמי את ישראל:

14

ובנבאי ירושלם ראיתי שערורה נאוף והלך בשקר וחזקו ידי מרעים לבלתי שבו איש מרעתו היו לי כלם כסדם וישביה כעמרה:

15

לכן כה אמר יהוה צבאות על הנבאים הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי ראש כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל הארץ:

16

כה אמר יהוה צבאות אל תשמעו על דברי הנבאים הנבאים לכם מהבלים המה אתכם חזון לבם ידברו לא מפי יהוה:

17

אמרים אמור למנאצי דבר יהוה שלום יהיה לכם וכל הלך בשררות לבו אמרו לא תבוא עליכם רעה:

18

כי מי עמד בסוד יהוה וירא וישמע את דברו מי הקשיב דברי וישמע:

19

הנה סערת יהוה חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול:

20

לא ישוב אף יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה בינה:

21

לא שלחתי את הנבאים והם רצו לא דברתי אליהם והם נבאו:

22

ואם עמדו בסודי וישמעו דברי את עמי וישבום מדרכם הרע ומרע מעלליהם:

23

האלהי מקרב אני נאם יהוה ולא אלהי מרחק:

24

אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם יהוה הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם יהוה:

25

שמעתי את אשר אמרו הנבאים הנבאים בשמי שקר לאמר חלמתי חלמתי:

26

עד מתי היש בלב הנבאים נבאי השקר ונביאי תרמת לבם:

27

החשבים להשכיח את עמי שמי בחלומתם אשר יספרו איש לרעהו כאשר שכחו אבותם את שמי בבעל:

28

הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר נאם יהוה:

29

הלוא כה דברי כאש נאם יהוה וכפטיש יפצץ סלע:

30

לכן הנני על הנבאים נאם יהוה מגנבי דברי איש מאת רעהו:

31

הנני על הנביאם נאם יהוה הלקחים לשונם וינאמו נאם:

32

הנני על נבאי חלמות שקר נאם יהוה ויספרום ויתעו את עמי בשקריהם ובפחזותם ואנכי לא שלחתים ולא צויתים והועיל לא יועילו לעם הזה נאם יהוה:

33

וכי ישאלך העם הזה או הנביא או כהן לאמר מה משא יהוה ואמרת אליהם את מה משא ונטשתי אתכם נאם יהוה:

34

והנביא והכהן והעם אשר יאמר משא יהוה ופקדתי על האיש ההוא ועל ביתו:

35

כה תאמרו איש על רעהו ואיש אל אחיו מה ענה יהוה ומה דבר יהוה:

36

ומשא יהוה לא תזכרו עוד כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את דברי אלהים חיים יהוה צבאות אלהינו:

37

כה תאמר אל הנביא מה ענך יהוה ומה דבר יהוה:

38

ואם משא יהוה תאמרו לכן כה אמר יהוה יען אמרכם את הדבר הזה משא יהוה ואשלח אליכם לאמר לא תאמרו משא יהוה:

39

לכן הנני ונשיתי אתכם נשא ונטשתי אתכם ואת העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם מעל פני:

40

ונתתי עליכם חרפת עולם וכלמות עולם אשר לא תשכח: