ירמיה 18

1

הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר:

2

קום וירדת בית היוצר ושמה אשמיעך את דברי:

3

וארד בית היוצר והנהו עשה מלאכה על האבנים:

4

ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות:

5

ויהי דבר יהוה אלי לאמור:

6

הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם בית ישראל נאם יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל:

7

רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד:

8

ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו:

9

ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנת ולנטע:

10

ועשה הרעה בעיני לבלתי שמע בקולי ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו:

11

ועתה אמר נא אל איש יהודה ועל יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם:

12

ואמרו נואש כי אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו הרע נעשה:

13

לכן כה אמר יהוה שאלו נא בגוים מי שמע כאלה שעררת עשתה מאד בתולת ישראל:

14

היעזב מצור שדי שלג לבנון אם ינתשו מים זרים קרים נוזלים:

15

כי שכחני עמי לשוא יקטרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה:

16

לשום ארצם לשמה שרוקת עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו:

17

כרוח קדים אפיצם לפני אויב ערף ולא פנים אראם ביום אידם:

18

ויאמרו לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל נקשיבה אל כל דבריו:

19

הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי:

20

הישלם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם:

21

לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה:

22

תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאם כי כרו שיחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי:

23

ואתה יהוה ידעת את כל עצתם עלי למות אל תכפר על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחי והיו מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם: