ישעה 5

1

אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן:

2

ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים:

3

ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שפטו נא ביני ובין כרמי:

4

מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים:

5

ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס:

6

ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר:

7

כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה:

8

הוי מגיעי בית בבית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ:

9

באזני יהוה צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב:

10

כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה:

11

הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם:

12

והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו:

13

לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא:

14

לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה:

15

וישח אדם וישפל איש ועיני גבהים תשפלנה:

16

ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה:

17

ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו:

18

הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה:

19

האמרים ימהר יחישה מעשהו למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל ונדעה:

20

הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר:

21

הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים:

22

הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר:

23

מצדיקי רשע עקב שחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו:

24

לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו:

25

על כן חרה אף יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה:

26

ונשא נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא:

27

אין עיף ואין כושל בו לא ינום ולא יישן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו:

28

אשר חציו שנונים וכל קשתתיו דרכות פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה:

29

שאגה לו כלביא ושאג ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל:

30

וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה: