ישעה 14

1

כי ירחם יהוה את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב:

2

ולקחום עמים והביאום אל מקומם והתנחלום בית ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם:

3

והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך ומן העבדה הקשה אשר עבד בך:

4

ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה:

5

שבר יהוה מטה רשעים שבט משלים:

6

מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך:

7

נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה:

8

גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא יעלה הכרת עלינו:

9

שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים:

10

כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת:

11

הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה:

12

איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים:

13

ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון:

14

אעלה על במתי עב אדמה לעליון:

15

אך אל שאול תורד אל ירכתי בור:

16

ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות:

17

שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה:

18

כל מלכי גוים כלם שכבו בכבוד איש בביתו:

19

ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב לבוש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס:

20

לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים:

21

הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים:

22

וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם יהוה:

23

ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות:

24

נשבע יהוה צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום:

25

לשבר אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור:

26

זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים:

27

כי יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה:

28

בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה:

29

אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף:

30

ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג:

31

הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו:

32

ומה יענה מלאכי גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו: