קהלת 3

1

לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים:

2

עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע:

3

עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות:

4

עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד:

5

עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק:

6

עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך:

7

עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר:

8

עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום:

9

מה יתרון העושה באשר הוא עמל:

10

ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו:

11

את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף:

12

ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו:

13

וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא:

14

ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו:

15

מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף:

16

ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע:

17

אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם:

18

אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם:

19

כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל:

20

הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר:

21

מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ:

22

וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו: