משלי 7

1

בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך:

2

שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך:

3

קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך:

4

אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא:

5

לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה:

6

כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי:

7

וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב:

8

עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד:

9

בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה:

10

והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב:

11

המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה:

12

פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב:

13

והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו:

14

זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי:

15

על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך:

16

מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים:

17

נפתי משכבי מר אהלים וקנמון:

18

לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים:

19

כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק:

20

צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו:

21

הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו:

22

הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל:

23

עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא:

24

ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי:

25

אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה:

26

כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה:

27

דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות: