משלי 6

1

בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך:

2

נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך:

3

עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך:

4

אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך:

5

הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש:

6

לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם:

7

אשר אין לה קצין שטר ומשל:

8

תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה:

9

עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך:

10

מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב:

11

ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן:

12

אדם בליעל איש און הולך עקשות פה:

13

קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו:

14

תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח:

15

על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא:

16

שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו:

17

עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי:

18

לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה:

19

יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים:

20

נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך:

21

קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך:

22

בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך:

23

כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר:

24

לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה:

25

אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה:

26

כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד:

27

היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה:

28

אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה:

29

כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה:

30

לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב:

31

ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן:

32

נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה:

33

נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה:

34

כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם:

35

לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד: