משלי 31

1

דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו:

2

מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי:

3

אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין:

4

אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר:

5

פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני:

6

תנו שכר לאובד ויין למרי נפש:

7

ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד:

8

פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף:

9

פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון:

10

אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה:

11

בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר:

12

גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה:

13

דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה:

14

היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה:

15

ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה:

16

זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם:

17

חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה:

18

טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה:

19

ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך:

20

כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון:

21

לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים:

22

מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה:

23

נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ:

24

סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני:

25

עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון:

26

פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה:

27

צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל:

28

קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה:

29

רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה:

30

שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל:

31

תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה: