אסתר 21

1

ויען איוב ויאמר:

2

שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם:

3

שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג:

4

האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי:

5

פנו אלי והשמו ושימו יד על פה:

6

ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות:

7

מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל:

8

זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם:

9

בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם:

10

שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל:

11

ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון:

12

ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב:

13

יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו:

14

ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו:

15

מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו:

16

הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני:

17

כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו:

18

יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה:

19

אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע:

20

יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה:

21

כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו:

22

הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט:

23

זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו:

24

עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה:

25

וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה:

26

יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם:

27

הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו:

28

כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים:

29

הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו:

30

כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו:

31

מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו:

32

והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד:

33

מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר:

34

ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל: