שמואל ב' 7

1

ויהי כי ישב המלך בביתו ויהוה הניח לו מסביב מכל איביו:

2

ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים ישב בתוך היריעה:

3

ויאמר נתן אל המלך כל אשר בלבבך לך עשה כי יהוה עמך:

4

ויהי בלילה ההוא ויהי דבר יהוה אל נתן לאמר:

5

לך ואמרת אל עבדי אל דוד כה אמר יהוה האתה תבנה לי בית לשבתי:

6

כי לא ישבתי בבית למיום העלתי את בני ישראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשכן:

7

בכל אשר התהלכתי בכל בני ישראל הדבר דברתי את אחד שבטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי את ישראל לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים:

8

ועתה כה תאמר לעבדי לדוד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מאחר הצאן להיות נגיד על עמי על ישראל:

9

ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרתה את כל איביך מפניך ועשתי לך שם גדול כשם הגדלים אשר בארץ:

10

ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה:

11

ולמן היום אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והניחתי לך מכל איביך והגיד לך יהוה כי בית יעשה לך יהוה:

12

כי ימלאו ימיך ושכבת את אבתיך והקימתי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינתי את ממלכתו:

13

הוא יבנה בית לשמי וכננתי את כסא ממלכתו עד עולם:

14

אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם:

15

וחסדי לא יסור ממנו כאשר הסרתי מעם שאול אשר הסרתי מלפניך:

16

ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך כסאך יהיה נכון עד עולם:

17

ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה כן דבר נתן אל דוד:

18

ויבא המלך דוד וישב לפני יהוה ויאמר מי אנכי אדני יהוה ומי ביתי כי הביאתני עד הלם:

19

ותקטן עוד זאת בעיניך אדני יהוה ותדבר גם אל בית עבדך למרחוק וזאת תורת האדם אדני יהוה:

20

ומה יוסיף דוד עוד לדבר אליך ואתה ידעת את עבדך אדני יהוה:

21

בעבור דברך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת להודיע את עבדך:

22

על כן גדלת אדני יהוה כי אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו:

23

ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם ולשום לו שם ולעשות לכם הגדולה ונראות לארצך מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו:

24

ותכונן לך את עמך ישראל לך לעם עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים:

25

ועתה יהוה אלהים הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו הקם עד עולם ועשה כאשר דברת:

26

ויגדל שמך עד עולם לאמר יהוה צבאות אלהים על ישראל ובית עבדך דוד יהיה נכון לפניך:

27

כי אתה יהוה צבאות אלהי ישראל גליתה את אזן עבדך לאמר בית אבנה לך על כן מצא עבדך את לבו להתפלל אליך את התפלה הזאת:

28

ועתה אדני יהוה אתה הוא האלהים ודבריך יהיו אמת ותדבר אל עבדך את הטובה הזאת:

29

ועתה הואל וברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה אדני יהוה דברת ומברכתך יברך בית עבדך לעולם: