בראשית 41

1

ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר:

2

והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו:

3

והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר:

4

ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה:

5

ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות:

6

והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן:

7

ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום:

8

ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה:

9

וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום:

10

פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים:

11

ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו:

12

ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר:

13

ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה:

14

וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה:

15

ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו:

16

ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה:

17

וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר:

18

והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו:

19

והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע:

20

ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת:

21

ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ:

22

וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות:

23

והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם:

24

ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי:

25

ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה:

26

שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא:

27

ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב:

28

הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה:

29

הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים:

30

וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ:

31

ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד:

32

ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו:

33

ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים:

34

יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע:

35

ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו:

36

והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב:

37

וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו:

38

ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו:

39

ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך:

40

אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך:

41

ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים:

42

ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו:

43

וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים:

44

ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים:

45

ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים:

46

ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים:

47

ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים:

48

ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה:

49

ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר:

50

וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און:

51

ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי:

52

ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי:

53

ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים:

54

ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם:

55

ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו:

56

והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים:

57

וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ: