התנך בשנה אחת
סֶפּטֶמבֶּר 23


שיר השירים 1:1-17
1. שיר השירים אשר לשלמה:
2. ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין:
3. לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך:
4. משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך:
5. שחורה אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה:
6. אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי שמני נטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי:
7. הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך:
8. אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיתיך על משכנות הרעים:
9. לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי:
10. נאוו לחייך בתרים צוארך בחרוזים:
11. תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף:
12. עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו:
13. צרור המר דודי לי בין שדי ילין:
14. אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי:
15. הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים:
16. הנך יפה דודי אף נעים אף ערשנו רעננה:
17. קרות בתינו ארזים רחיטנו ברותים:

שיר השירים 2:1-17
1. אני חבצלת השרון שושנת העמקים:
2. כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות:
3. כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי:
4. הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה:
5. סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני:
6. שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני:
7. השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ:
8. קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות:
9. דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים:
10. ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך:
11. כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו:
12. הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו:
13. התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך:
14. יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה:
15. אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר:
16. דודי לי ואני לו הרעה בשושנים:
17. עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר:

תהילים 104:1-9
1. ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת:
2. עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה:
3. המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח:
4. עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט:
5. יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד:
6. תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים:
7. מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון:
8. יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם:
9. גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ:

משלי 24:15-16
15. אל תארב רשע לנוה צדיק אל תשדד רבצו:
16. כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה:

א' קורינתים 11:17-34
17. והנה בצותי את זאת לא אוכל לשבח אתכם על אשר תקהלו יחד לא להועיל כי אם לרעה:
18. כי בראשונה שמעתי שיש מחלקות ביניכם כאשר תועדו בקהל ומקצתו אני מאמין:
19. כי אף צריכות כתות להיות ביניכם למען יודעו הנאמנים בכם:
20. ועתה כאשר תקהלו יחד אין זה לאכל סעודת האדון:
21. כי כל אחד מקדים לקחת סעודתו בעת האכילה וזה ירעב וזה ישתכר:
22. האין לכם בתים לאכל ולשתות בהם או התבוזו את קהל אלהים ותכלימו את אשר אין בידם מאומה מה אמר לכם העל זאת אשבח אתכם אינני משבח:
23. כי כה קבלתי אנכי מן האדון את אשר גם מסרתי לכם כי האדון ישוע בלילה ההוא אשר נמסר בו לקח את הלחם:
24. ויברך ויבצע ויאמר קחו אכלו זה גופי הנבצע בעדכם עשו זאת לזכרוני:
25. וכן גם את הכוס אחר הסעודה ויאמר הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי עשו זאת לזכרוני בכל עת שתשתו:
26. כי בכל עת שתאכלו את הלחם הזה ותשתו את הכוס הזאת הזכר תזכירו את מות אדנינו עד כי יבוא:
27. לכן מי שיאכל מן הלחם הזה או ישתה מכוס האדון שלא כראוי יאשם לגוף אדנינו ולדמו:
28. יבחן האיש את נפשו ואז יאכל מן הלחם וישתה מן הכוס:
29. כי האכל והשתה שלא כראוי אכל ושתה דין לנפשו יען אשר לא הפלה את גוף האדון:
30. בעבור זאת יש בכם חולים וחלשים רבים והרבה ישנו המות:
31. כי אם נבחן את נפשנו לא נהיה נדונים:
32. וכאשר נדון נוסר על יד האדון למען לא נחיב עם העולם:
33. על כן אחי בהקהלכם יחד לאכל תחכו איש אל רעהו:
34. וכי ירעב איש יאכל בביתו פן תקהלו לאשמה ויתר הדברים אתקן בבאי: