התנך בשנה אחת
אוגוסט 15


אסתר 3:1-15
1. אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי וינשאהו וישם את כסאו מעל כל השרים אשר אתו:
2. וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן כי כן צוה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה:
3. ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי מדוע אתה עובר את מצות המלך:
4. ויהי באמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי:
5. וירא המן כי אין מרדכי כרע ומשתחוה לו וימלא המן חמה:
6. ויבז בעיניו לשלח יד במרדכי לבדו כי הגידו לו את עם מרדכי ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש עם מרדכי:
7. בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר:
8. ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד מפזר ומפרד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שנות מכל עם ואת דתי המלך אינם עשים ולמלך אין שוה להניחם:
9. אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף אשקול על ידי עשי המלאכה להביא אל גנזי המלך:
10. ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן בן המדתא האגגי צרר היהודים:
11. ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך:
12. ויקראו ספרי המלך בחדש הראשון בשלושה עשר יום בו ויכתב ככל אשר צוה המן אל אחשדרפני המלך ואל הפחות אשר על מדינה ומדינה ואל שרי עם ועם מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו בשם המלך אחשורש נכתב ונחתם בטבעת המלך:
13. ונשלוח ספרים ביד הרצים אל כל מדינות המלך להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלושה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז:
14. פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים להיות עתדים ליום הזה:
15. הרצים יצאו דחופים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה והמלך והמן ישבו לשתות והעיר שושן נבוכה:

אסתר 4:1-17
1. ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדלה ומרה:
2. ויבוא עד לפני שער המלך כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק:
3. ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יצע לרבים:
4. ותבואינה נערות אסתר וסריסיה ויגידו לה ותתחלחל המלכה מאד ותשלח בגדים להלביש את מרדכי ולהסיר שקו מעליו ולא קבל:
5. ותקרא אסתר להתך מסריסי המלך אשר העמיד לפניה ותצוהו על מרדכי לדעת מה זה ועל מה זה:
6. ויצא התך אל מרדכי אל רחוב העיר אשר לפני שער המלך:
7. ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול על גנזי המלך ביהודיים לאבדם:
8. ואת פתשגן כתב הדת אשר נתן בשושן להשמידם נתן לו להראות את אסתר ולהגיד לה ולצוות עליה לבוא אל המלך להתחנן לו ולבקש מלפניו על עמה:
9. ויבוא התך ויגד לאסתר את דברי מרדכי:
10. ותאמר אסתר להתך ותצוהו אל מרדכי:
11. כל עבדי המלך ועם מדינות המלך יודעים אשר כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא אחת דתו להמית לבד מאשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב וחיה ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלושים יום:
12. ויגידו למרדכי את דברי אסתר:
13. ויאמר מרדכי להשיב אל אסתר אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים:
14. כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות:
15. ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי:
16. לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי:
17. ויעבר מרדכי ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר:

תהילים 89:46-52
46. עד מה יהוה תסתר לנצח תבער כמו אש חמתך:
47. זכר אני מה חלד על מה שוא בראת כל בני אדם:
48. מי גבר יחיה ולא יראה מות ימלט נפשו מיד שאול סלה:
49. איה חסדיך הראשנים אדני נשבעת לדוד באמונתך:
50. זכר אדני חרפת עבדיך שאתי בחיקי כל רבים עמים:
51. אשר חרפו אויביך יהוה אשר חרפו עקבות משיחך:
52. ברוך יהוה לעולם אמן ואמן:

משלי 22:7-8
7. עשיר ברשים ימשול ועבד לוה לאיש מלוה:
8. זורע עולה יקצור און ושבט עברתו יכלה:

רומים 3:1-31
1. ועתה מה הוא יתרון היהודי ומה היא תועלת המילה:
2. הרבה מכל פנים בראשון כי הפקדו בידם דברי אלהים:
3. כי מה הוא אם מקצתם לא האמינו היבטל חסרון אמונתם את אמונת אלהים:
4. חלילה אבל יהי האל הוא הנאמן וכל האדם כזב ככתוב למען תצדק בדברך תזכה בשפטך:
5. ואם עולתנו תרומם את צדקת האלהים מה נאמר הכי יש עול באלהים המשלח חרון אפו לפי דרך בני אדם אנכי מדבר:
6. חלילה שאם כן איך ישפט האלהים את העולם:
7. כי אם על ידי כזבי תרבה ותפרץ אמת אלהים לתהלתו למה זה אני אשפט עוד כחוטא:
8. ולא נעשה כדבר מחרפינו ומקצת מוציאי דבה עלינו לאמר הנה אמרים נעשה הרע למען יצא הטוב אשר דינם יבא עליהם בצדק:
9. ועתה מה הוא היש לנו מעלה יתרה לא במאומה כבר הוכחנו כי גם היהודים גם היונים כלם הם תחת החטא:
10. ככתוב אין צדיק אין גם אחד:
11. אין משכיל אין דרש את אלהים:
12. הכל סר יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד:
13. קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון חמת עכשוב תחת שפתימו:
14. אשר אלה פיהם מלא ומררות:
15. רגליהם ימהרו לשפך דם:
16. שד ושבר במסלותם:
17. ודרך שלום לא ידעו:
18. אין פחד אלהים לנגד עיניהם:
19. ואנחנו ידענו כי כל מה שאמרה התורה מדברת אל אלה אשר תחת התורה למען יסכר כל פה והיה כל העולם מחיב לפני אלהים:
20. יען אשר ממעשי התורה לא יצדק לפניו כל בשר כי על ידי התורה דעת החטא:
21. ועתה בבלי תורה צדקת אלהים לאור יצאה אשר העידו עליה התורה והנביאים:
22. והיא צדקת אלהים באמונת ישוע המשיח אל כל ועל כל אשר האמינו בו כי אין הבדל:
23. כי כלם חטאו וחסרי כבוד אלהים המה:
24. ונצדקו חנם בחסדו על ידי הפדות אשר היתה במשיח ישוע:
25. אשר שמו האלהים לפנינו לכפרת על ידי האמונה בדמו להראות את צדקתו אחרי אשר העביר את החטאים שנעשו לפנים בעת חמלת אלהים:
26. להראות את צדקתו בעת הזאת להיותו צדיק ומצדיק את בן אמונת ישוע:
27. ועתה איה ההתהללות הלא נשבתה ועל ידי תורת מה העל ידי תורת המעשים לא כי על ידי תורת האמונה:
28. לכן נחשב כי באמונה יצדק האדם בבלי מעשי תורה:
29. או האלהים רק אלהי היהודים הלא גם אלהי הגוים אכן גם אלהי הגוים הוא:
30. כי אחד האלהים המצדיק את המולים מתוך האמונה ואת הערלים על ידי האמונה:
31. ועתה המבטלים אנחנו את התורה על ידי האמונה חלילה אך מקימים אנחנו את התורה: