План Чтения Библии
מרץ 30


ויקרא 26:1-46
1. לא תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכם:
2. את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה:
3. אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם:
4. ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו:
5. והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם:
6. ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם:
7. ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב:
8. ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב:
9. ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם:
10. ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו:
11. ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם:
12. והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם:
13. אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות:
14. ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה:
15. ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי:
16. אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם:
17. ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם:
18. ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם:
19. ושברתי את גאון עזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה:
20. ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו:
21. ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם:
22. והשלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם:
23. ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי:
24. והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם:
25. והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב:
26. בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו:
27. ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי:
28. והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם:
29. ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו:
30. והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם:
31. ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם:
32. והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה:
33. ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה:
34. אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה:
35. כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה:
36. והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף:
37. וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם:
38. ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם:
39. והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו:
40. והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי:
41. אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם:
42. וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר:
43. והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם:
44. ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם:
45. וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להית להם לאלהים אני יהוה:
46. אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה:

ויקרא 27:1-34
1. וידבר יהוה אל משה לאמר:
2. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר בערכך נפשת ליהוה:
3. והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקדש:
4. ואם נקבה הוא והיה ערכך שלשים שקל:
5. ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים:
6. ואם מבן חדש ועד בן חמש שנים והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף:
7. ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים:
8. ואם מך הוא מערכך והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן על פי אשר תשיג יד הנדר יעריכנו הכהן:
9. ואם בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה קדש:
10. לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב ברע או רע בטוב ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמורתו יהיה קדש:
11. ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליהוה והעמיד את הבהמה לפני הכהן:
12. והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה:
13. ואם גאל יגאלנה ויסף חמישתו על ערכך:
14. ואיש כי יקדש את ביתו קדש ליהוה והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום:
15. ואם המקדיש יגאל את ביתו ויסף חמישית כסף ערכך עליו והיה לו:
16. ואם משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף:
17. אם משנת היבל יקדיש שדהו כערכך יקום:
18. ואם אחר היבל יקדיש שדהו וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרת עד שנת היבל ונגרע מערכך:
19. ואם גאל יגאל את השדה המקדיש אתו ויסף חמשית כסף ערכך עליו וקם לו:
20. ואם לא יגאל את השדה ואם מכר את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד:
21. והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו:
22. ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש ליהוה:
23. וחשב לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היבל ונתן את הערכך ביום ההוא קדש ליהוה:
24. בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר לו אחזת הארץ:
25. וכל ערכך יהיה בשקל הקדש עשרים גרה יהיה השקל:
26. אך בכור אשר יבכר ליהוה בבהמה לא יקדיש איש אתו אם שור אם שה ליהוה הוא:
27. ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמשתו עליו ואם לא יגאל ונמכר בערכך:
28. אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה:
29. כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת:
30. וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ ליהוה הוא קדש ליהוה:
31. ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמשיתו יסף עליו:
32. וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליהוה:
33. לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל:
34. אלה המצות אשר צוה יהוה את משה אל בני ישראל בהר סיני:

תהילים 29:1-6
1. מזמור לדוד הבו ליהוה בני אלים הבו ליהוה כבוד ועז:
2. הבו ליהוה כבוד שמו השתחוו ליהוה בהדרת קדש:
3. קול יהוה על המים אל הכבוד הרעים יהוה על מים רבים:
4. קול יהוה בכח קול יהוה בהדר:
5. קול יהוה שבר ארזים וישבר יהוה את ארזי הלבנון:
6. וירקידם כמו עגל לבנון ושרין כמו בן ראמים:

משלי 10:22-25
22. ברכת יהוה היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה:
23. כשחוק לכסיל עשות זמה וחכמה לאיש תבונה:
24. מגורת רשע היא תבואנו ותאות צדיקים יתן:
25. כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם:

מרקוס 7:1-13
1. ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים:
2. ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם:
3. כי הפרושים וכל היהודים לא יאכלו בלתי את רחצו את ידיהם עד הפרק באחזם בקבלת הזקנים:
4. ואת אשר מן השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים אחרים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות ומטות:
5. וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים:
6. ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני:
7. ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים:
8. כי עזבתם את מצות אלהים לאחז בקבלת בני אדם טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים:
9. ויאמר אליהם מה יפה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם:
10. כי משה אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת:
11. ואתם אמרים איש כי יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים כל מה שאתה נהנה לי:
12. ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו:
13. ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים: